|
מה היה קורה אילו במדינת ישראל כל מי שהיה רוצה להכנס לרחבת הכותל המערבי או לקבר רבי שמעון בר יוחאי, או אפילו לבית הכנסת הגדול בירושלים, היה נדרש לומר על פה, את קריאת שמע?
שתי תוצאות לפחות: אילן דיבוביץ, שר הדתות ב''ממשלת הנדמה לי'' של 'שנוי' (יש תפקיד כזה בממשלת הצללים של האופוזיציה, רק בקואליציה הם דאגו שלא יהיה) היה יוצא, יחד עם ארגונים ידועים אחרים, למתקפה תקשורתית, על ה'גזענות' שבצעד כזה ולאתרים הקדושים ליהדות היו נכנסים רק מתי מעט יהודים, שומרי תורה ומצות, שנוסח התפילות, שגור בפיהם.
לא כך קורה כשמדובר במסגדים שעל הר הבית.
ל'מעוין' נודע ש''מחלת הרדיפה'' (יכול להיות שהפרקליטים המיוחדים שמתמודדים עם ''ההסתה'' יעצרו אותנו למעצר מנהלי בשל השמוש שאנחנו עושים בשרש ר.ד.ף.?) שגורמי בטחון לקו בה ושאחת מהתופעות הנלוות אליה, היא החשש המוגבר מפני פגוע יהודי על הר הבית, הביא אותם להעמיד שומרים על ההר ולדרוש מכל מי שמבקש להגיע למסגדים לדקלם...פרקי קוראן על פה.
הלואי שגם אצלנו היה משרד החנוך, למשל, מאמץ את הדרך היחודית הזו, כדי לאלץ צעירים לשנן את עיקרי אמונתם. אלא שכל ההבדל הוא שאצלנו, אם היו מצליחים, היה בא הדבר על חשבון העסוק המוגבר של אותם צעירים בתופעות אלימות ושם, אצל המוסלמים, דוקא השינון מעודד אותם לאלימות, נגדנו... |
מאמר שניכתב
