| האב לא מסר בכלל את תינוקו ביודעין או שלא ביודעין לאף אחד. אבל הוא הכניס את חברתו להריון וברח ממנה (והוא ידע גם ידע שהיא בהריון, למרות כל מיני ריחשושים שכאילו הוא לא ידע). וגם אם לא ידע, הרי התינוק נמסר כבר לאימוץ בשל אי יכולתה ואי רצונה של אימו או סבתו לטפל בו. בימ''ש בהכרעה הראשונה לא יכול היה להמתין עם הפסיקה וקבע לילד הורים מאמצים. מרגע זה הסיפור מסתיים, כי תינוקות לא מטלטלין כאחד החפצים. זכותו של התינוק וחובת בתי המשפט לתת לתינוק בית חם וזה מה שהם עשו.
לבוא כמה חודשים אח''כ עם סיפורים 'ידעתי', 'לא יכולתי' וכו' טובים לסופר שוליים בחברת ההוצאה לאור של ''ידיעות אחרונות'', אבל לא בבימ''ש. |