|
האם המצב חמור יותר? | |||
|
|||
יש הטוענים כי חברת גנטק מנצלת את מצוקת החולים והפוליטיקה העולמית כדי לגרוף לעצמה רווחי עתק בלתי מוצדקים לתרופה שהיא כמעט בלתי אפקטיבית לחלוטין. יש הטוענים אפילו שמדובר בשחיתות. מול זעקת חולה סרטן - מי יעמוד? מי יעז לאמר לו שהתרופה אפקטיבית בערך כמו פלצבו? קראו נא את המאמר הרצ''ב והביעו את דעתכם | |||
_new_ |
האם המצב חמור יותר? | |||
|
|||
לא צריך להגזים לצד השני במיוחד כאשר המבקר של האווסטין נשמע כמו אינטרסנט של רפואה טבעונית. יחד עם זאת צריך לזכור שיש גם טבעונות. | |||
_new_ |
האם המצב חמור יותר? | |||
|
|||
יש גם גבינה צהובה ולא רק טבעונות. מה הקשר? | |||
_new_ |
המאמר הוא מקדם מכירות אגרסיבי של ''תרופות'' טבעוניות | |||
|
|||
הוא גם לא ''מחדש'' לעומת מה שכתוב על האווסטין במאמר. | |||
_new_ |
האם המצב חמור יותר? | |||
|
|||
רמי, המאמר הזה מזכיר לי את הרופא האמיתי (מבין השניים) בספר ''The Last Angry Man'' . הספר מלווה שני צעירים שלמדו רפואה יחד באותו מחזור. הבחור העני היה המוצלח מבין השניים. במשך כל שנות למודיהם, תמיד הבחור העשיר היה נעזר בבחור העני. כאשר סיימו השניים את למודיהם, העשיר פתח קליניקה במנהטן, והעני הלך לעזור לאנשים מן המעמד שלו, ופתח מרפאה בהארלם. שמעו של הרופא מהארלם יצא ברחבי ארה''ב, וחברה לייצור תרופות הזמינה אותו לתכנית טלביזיה, כדי שהוא ישבח את מוצריה. ואז להפתעת כולם זורק הרופא פצצה הצהרתית: החברות המייצרות תרופות יש להן ענין רק בכסף. הן ממציאות תרופות למחלות שלא קיימות. כנראה שהמצב לא השתנה בארבעים השנים האחרונות - או לחילופין אולי - נעשה גרוע יותר. | |||
_new_ |
שמעון, עם יד על הלב | |||
|
|||
שמעת על חברות עסקיות אחרות של מעמידות את ההכנסה בראש סולם העדיפויות? האם אתה מכיר עובדים שההכנסה האישית היא לא בראש הדאגות שלהם? | |||
_new_ |
שמעון, עם יד על הלב | |||
|
|||
דוד, כולנו יודעים שכל גוף עסקי שואף להגדיל את רווחיו. אנחנו גם יודעים, שעל מנת לשפר את מצב הרווחים, יש לשפר גם את המוצר. כל גוף עסקי גם יודע שיצור מוצר פגום יפגע במוניטין העסקי שלו - דבר שיביא בהכרח לצמצום הרווחים ו/או גם הפסדים. לחברות המייצרות תרופות, שכל תרופה שלהן נבדקת היטב היטב על ידי גורם מוסמך ובלתי תלוי, אסור שיקרה כדבר הזה. אלא אם כן מישהו ב-FDA קשר עם החברה קשר. לפני כחמישים שנה קראתי בירחון לענייני חברה וכלכלה - אתה אולי תזכור את שמו, היה לו פורמט של פוקט-בוק - על יזם אמריקני שיצא עם מוצר חדש, ''מים מזוקקים'' המאריכים את חיי המצבר של המכונית. היזם העניק למים שלו גוון תכלת בהיר (כדי שלא ייראו מים רגילים), ושיווק את המים בבקבוק של ליטר, ומכר אותו בדולר. בתוך שלושה חדשים הוא מכר למעלה ממליון בקבוקים. ויום אחד כימאי אמריקני החליט לבדוק את המוצר והוא גילה שמדובר במים רגילים. קיצורו של דבר הענין הובא לערכאות משפטיות, ושם התגלה שמדובר במים מזוקקים רגילים. האיש קבל קנס קטן על תעלול פרסומי לא מדוייק. אבל תסכים אתי שאין דומה ה''פלצבו'' של המים ל''פלצבו'' של התרופה. | |||
_new_ |
שמעון, לפעמים אני מסכים | |||
|
|||
אפילו נביא היוזמה החופשית (אדם סמית) וממשיכי דרכו לא חשבו שצריך לבטל את רשויות החוק כגוף ציבורי. בתוך כך התפקיד של אוכפי החוק הוא חשוב, גם כדי לסכל את הניסיונות למכור מים רגילים כמשהו אחר או פלצבו. מצד אחד יש במקרים כאלו בעיה עם חופש המסחר וחופש הביטוי שהם ערכים חשובים. אבל מצד שני יש כאן גם עסק עם הונאה. ברור שמקרים שקשורים בבריאות נראים יותר חמורים אבל צריך לבדוק כל מקרה לגופו. ה-FDA הוא גוף ציבורי ולכן מעורבים בעבודתו שיקולים פוליטיים. מכאן שבסופו של דבר, העבודה מול ה-FDA מערבת עיסוק בפוליטיקה ויחסי אנוש. האמירה שחברות תרופות ''... ממציאות תרופות למחלות שלא קיימות'' או פלצבו היא קצת מרחיקת לכת בעיני. עוד יותר קשה לי לחשוב על האווסטין במושגים הללו כאשר ברור שישנם אנשים שמוכנים לשלם עבור התרופה מכספם למרות שהיא רק מאריכת חיים. | |||
_new_ |
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |