  
  
  
|
 |
|
||
  תורתו של מרקס מעולם לא עמדה |
|||
|
|||
אבל זה נוסה גם בסין, קובה, קוריאה וויאטנאם. למעשה - זה נוסה גם בישראל. נראה שקומוניזם ודמוקרטיה לא מצליחים ללכת יחד בשום מקום. בארץ ויתרו על הקומוניזם. בסין על הדמוקרטיה. יש מקום שבו הניסוי הזה בבני אדם הצליח? | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| חוששני שכולם קצת טועים |
|||
|
|||
תורתו של מרקס בדבר המהפכה, כפי שכבר נידונה מספר רב של פעמים מעל במה זו, הנה תיאוריה ''מדעית'' בדבר התפתחותה של חברה עד לשלב האוטופי שלאחר המהפכה (ואז קץ ההיסטוריה בדיוק כמו לאחר ביאת המשיח ביהדות ובתנועות מילנריות ארחות). מרקס טעה בחיזוי ההתפתחות האנושית והתפוררות הקפיטליזם בשל ''הסתירות הפנימיות'' האינהרנטיות שלו. הצפי שלו היה כי לאחר ההתפוררות תבוא המהפכה. מה שקרה בפועל היה שינוי רדיקלי בפני הקפיטליזם של המאה ה19 אותו הכירו מרקס ואנגלס, שינוי זה שבעיקרו היה אימוץ רוב הדרישות של מרקס ואנגלס ב''מניפסט הקומוניסטי'' מנע את ההתפוררות (התיאורטית) ומנע את המהפכה. הדרישות שאומצו בידי המדינות הקפיטליסטיות במערב אירופה ובארצות הברית היו בעיקר - זכויות בחירה שוות, זכויות לנשים, חינוך ובריאות לכל, תכניות פנסיה ותנאי עבודה אנושיים המוסדרים בחוקי המדינה. היו כמובן דברים רבים אחרים במניפסט אבל קבלת דרישות אלה על ידי רוב החברות הנאורות מנעו כאמור את ההתפוררות שמרקס חזה לקפיטליזם. הקפיטליזם הוכיח גמישות וחיות מעבר למה שהם צפו. המהפכות הקומוניסטיות או הבולשביקיות בארצות שונות לא תאמו כלל את המודל הזה וכל המהפכנים התלבטו רבות בהתאמה בין התיאוריה לפרקטיקה וכמובן שהם בעיקר עסקו בהצדקת משטרי הרשע שלהם. עם זאת יצויין כי אני כלל לא בטוח איפה היה יותר טוב לחיות בחמישים השנים האחרונות - בסין או בהודו למשל. ולבסוף, דומני כי הכותב של המאמר כאן לא התכוון כלל לעסוק בנושא זה אלא בדברים אחרים, אם כי לבשתי לא הצלחתי לרדת לסוף דעתו. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי