|
על מנת להביסו בנקל: יוספוס פלוויוס בספרו אודות המרד הגדול כנגד הרומים, מספר שכאשר היו המחנות ערוכים זה מול זה, יצא חייל רומי, הפנה ישבנו ליהודים, והשמיע קול נפיחה. החיילים הרומים גם נהגו להחוות מחוות נאצה קשים. שיטה זאת היתה מקובלת גם על החיילים האנגלים במלחמת 100 השנים כנגד צרפת.
הדבר פועל להגביר את רמת השנאה אצל היריב. כאשר כמות האדרנלין והקטקולמינים בדם עולה מאד, הרי משתבשת היכולת לפעולה יעילה ומורכבת.
כך, דרושה רמה למעלה מבינונית של מוטיבציה, אך מעבר לה, ברמות שיא, משתבשת יכולת הפעולה המורכבת והאדם והקבוצה ''יוצאים'' משווי משקלם.
דבר זה ידוע לכל ספורטאי באומנויות הלחימה.
ניתן לראות שכאשר כדורגלנים אנגלים או גרמנים נמצאים במגרש בית של קבוצה יריבה בחו''ל והקהל משמיע שריקות וצעקות נאצה בזמן נגינת ההימנון למשל, הרי התגובה הספונטנית עשוייה להיות התגברות השנאה אצל הספורטאי כלפי ''מארחיו''.
דבר זה מסוכן ביותר למשחק קבוצתי מתואם ויעיל. לכן, השחקנים באותם רגעים מתחילים לקפוץ בקלילות ולעשות תרגילי גמישות שונים, לנטרל מעצמם את ארס השנאה המשבש פעולה יעילה. |
יש שנאת חינם - שנאה נוורוטית למשל, כאשר מנגנון
