  
  
  
|
 |
|
||
  לסוריא, בודאי מה השאלה? |
|||
|
|||
קודם כל תודה על תגובתך המעודדת. בעניין הריקוד, שאלה נכבדה שאלת ואינני בטוח שתשובה קצרה תספיק, אבל ננסה: ריקוד הוא תגובה של הגוף למצב נפשי מסוים, בדרך כלל שמחה. לא תמיד מצבים נפשיים מניעים תגובה גופנית, מיידית-גלויה, ובדרך כלל זה (גילוי התגובה) גם נשלט ע''י האדם. שמחה מניעה את הגוף לכלל ריקוד, מה שלא קורה במצב של חדוה, למשל, שהיא מופנמת ושקטה יותר. בת יפתח, בשמחתה העצומה על שוב אביה בשלום משדה הקרב - פצחה במחול = ריקוד. אותו הדבר עם מרים הנביאה שסחפה את כל הנשים אחריה למחול בשמחתן העצומה על נס ההצלה מידי המצרים בקריעת ים סוף. בספר קוהלת (פרק ג) מנויים כ''ח עתים. זה מתחיל: ''לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמים. עת ללדת ועת למות... עת לבכות ועת לשחוק עת ספוד ועת רקוד'' (פס' ד'). כאשר עצובים - מתכווצים. כאשר שמחים - מתרחבים וזה עשוי להתבטא בריקוד. לא די לגוף במקומו המצומצם והוא ''מתרחב'' לצדדים. דוד המלך, בשמחתו העצומה על השבת ארון האלוקים למקומו, ''מרקד ומשחק'' (דברי הימים א, ט''ו, כ''ט) או ''מכרכר בכל עוז לפני ה''' (שמואל ב, ו, י''ד) שזה ביטוי שונה לאותו הדבר. מיכל אשתו רואה אותו ''ותבז לו בלבה''. (הצחוק שלה, למיטב ידיעתי, זו המצאה מודרנית...) טענתה של מיכל כלפי דוד מסבירה את הבוז שלה להתנהגותו: ''...מה נכבד היום מלך ישראל אשר נגלה היום לעיני אמהות עבדיו כהגלות נגלות אחד הרקים''. מיכל טענה שזה לא מכובד למלך לרקוד בפומבי. דוד השיב כי הבדלי מעמדות היוצרים ריחוק - זו המצאה אנושית גרועה. בפני ריבונו של עולם, אשר בפניו הוא רקד, אין הבדלי מעמדות וכולם שווים. אדרבה, הוסיף, דווקא כך אדם (מלך) זוכה לכבוד אמיתי בכבדו את ה' ואת כל ברואיו בשווה. במקורותינו יש איסור ברור על ריקודים מעורבים, גברים ונשים יחדיו. ריקודים מעורבים מטים את השמחה, שהיא תופעה חיובית ורצויה מאד, להוללות שממנה יש להתרחק ביותר. וסליחה על העיכוב בתשובה. יש שאלות שדורשות יותר זמן. בברכה, נסים. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| לניסים המון תודה, תבוא עליך ברכה |
|||
|
|||
לניסים המון תודה, תבוא עליך ברכה .מכל מלמדי השכלתי האמן לי ירדו לי ולאימי דמעות כשקראנו את תשובתך. האם יש בתנ''ך ספר או פרק המדבר ספציפית בדבר בעד או נגד ריקוד כאמנות, האם יש איסור כאשה אמנית להופיע בפני קהל מעורב, האם יש הסבר לריקודה של שלומית? בודאי הבנת כי זהו עיסוקי כאמנית, כמדריכה,וכמורה לריקוד מזרחי. בעבר רקדו אותו נשים רק בפני נשים. היום יש ביקוש לריקוד מסוג זה לפי הבנתי כריקוד אתני, שבטי. אודה לך שוב באם תשיב. ושוב צום קל תודה סוריא | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי