|
סיפור קפקאי | |||
|
|||
לק''י באמת סיפור קפקאי - הקורבן צריך לשלם על היותו קרבן. אבל הפתרון חסר משמעות בית המשפט לא יהיה יותר טוב מיתר הגורמים. הפתרון צריך להיות אחריות אישית של אנשי הרוחה לתוצאות מעשיהם - היינו הגשת תביעה אישית נגד המעורבים בהחלטה. אליצור | |||
_new_ |
סיפור קפקאי | |||
|
|||
ובמצב שאין להם אחריות אישית, או שאחריותם לא מוכיחה את עצמה? מה אז? | |||
_new_ |
סיפור קפקאי | |||
|
|||
לק''י מצב שאין להם אחריות אישית זה המצב עכשיו. יתכן וצריך לבטל את משטר האומנה במצב כזה. אם תהיה אחריות אישית ועדיין לא יעזור גם כן יתכן וצריך לותר על המנגנון הזה בכלל. אלא שאני לא איש רווחה - הרי בררו שיש מקרים שבאמת צריך להוציא ילדים למפחות ואמנה. אליצור | |||
_new_ |
סיפור קפקאי? לאו דווקא | |||
|
|||
האם האומנת - אם אמנם לא ידעה על מעשי בעלה, לא צריכה לשאת באחריות כלשהי. והטענה שאישה מוכה לא יכולה להיות אם טובה היא דמגוגית ולא מוכחת | |||
_new_ |
מודל בחינוך | |||
|
|||
לרמי. ידוע כי מודל אישי הוא אחד הגורמים המעצבים והמחנכים הטובים שיש, אולי אף החשוב ביותר. אישה מוכה שמושפלת למול ילדיה, שמהווה שק חבטות של בעלה, שנשלטת עלי ידי רצונו ושחיה בפחד ובכניעה אינה יכולה להיות מודל חינוכי טוב לילדיה ובוודאי שלא מודל לחקוי כלשהו. אלא אם להיות אישה מוכה זה מה שאתה חושב הוא מודל חינוכי טוב. לכן - היא לא יכולה להיות אם למופת מכיוון שבתחום החינוכי היא נכשלת מראש. אימא שאינה דמות חינוכית יכולה לאהוב וזה לא מספיק. הטענה של גב' רבינוביץ' היא נכונה וכואבת. הגדרת ''אם למופת'' היא אכן סוגייה קשה מכיוון שהיא אומרת משהו על כולנו... אבל אין ספק שחינוך הוא חלק מהעניין ובחינוך - מודל אישי הוא מכריע! בנוסף, אישה מוכה לא יכולה לדאוג לילדיה וזה מה שקרה במקרה המתואר במאמר כך שגם כאן היא לא אם למופת. | |||
_new_ |
אישה מוכה היא נרדפת | |||
|
|||
האם היית מסכים שילדותך תעבור תחת אמהותה של אישה מבוהלת, מוכה, מושפלת, מאויימת, מפוחדת, נרדפת? תמיהני. היה לנו בילדותנו שכן כזה והיום הוא עבריין. | |||
_new_ |
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |