|
א. לא מדובר פה בביטחון המדינה, שבשמו מתרחשים לעתים קרובות עיוותים מישפטיים קטלניים, שהרי מעטים מזעיר הם אותם שופטים, לאורכה ולרוחבה של ההסטוריה המשפטית במדינת ישראל (ולא רק בה, כמובן) אשר העזו להרהר הרהורי כפירה באלוהוּתם של שירותי הביטחון.
ב. לא יעלה על הדעת השפויה שבידיו של שופט אחד, עליון ככול שיהיה, יינתן הכוח לקבוע את קוטרו של המעגל אשר עליו אתה מדבר.
נכון שאפשר לבקש רשות ערעור על החלטתו של אותו שופט, אך רק למעטים יש בסופו של יום די כוח ודי ממון להרים הליכים כאלה, ובשל כך, רבים יותר מאלה הרודפים אחר הצדק - הם אלה הנרדפים על-ידי אי-צדק, ובאופן צפוי ושיגרתי - כאשר אי-צדק נעשה על-ידי המערכת המשפטית - תוכל למצוא את עושיו מקודמים בה, כאילו מפי הגבורה יצאה ומלווה אותם האימרה ''הכלבים נובחים והשיירה עוברת''.
מי שמעוניין להיווכח בכך במו עיניו, יתכבד נא וילך לפרשת טוביאנסקי; משם ועד עצם ימינו אלה מצפה לו דרך ארוכה ורבת חתחתים בשדות מערכת המישפט שלנו. |
מדובר באושיות המשפט המודרני
