  
  
  
|
 |
|
||
  ''בפרץ'' |
|||
|
|||
מיכאל שרון בפרץ ובפרץ עמדנו דמומים וחיוורים, עת בנים סוררים נטשונו. וניראה כי כזב ונאוץ צוררים, אל חופים אסורים נשאונו. כי כיהיתם בני, ברזל ולצון, דמים וגבבה הגבהתם. עת הסער סביב יפרוץ ויידום, רכונים ועיקשים נוסיף לכת. תל אביב, 20 אפריל 2002 | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| מר שרון: ברכותיי |
|||
|
|||
אתה כותב שירה! כוונתי היא לא לתוכן המסויים של השיר הזה, היפה כשלעצמו, אלא לעצם העובדה שבימינו המודרניים - או ליתר דיוק - הפוסט-מודרניים, אתה כותב שירה עם משקל, קצב, עם משמעות שאפשר להבין... אין זה דבר של מה בכך - לא בימינו הרעים, ימי עירעור ערכים, והזניית התרבות. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| למר פרלמן: תודה. שירת ימינו מתאפיינת לעיתים אכן |
|||
|
|||
במגמות הרסנות, גדימה וייסור כלפי רוח האדם. בזמנו כתבתי על כך, ואולי אציג קישורים מהויכוח שהתפתח, או אכתוב מאמר בנושא. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי