|
גן עדן (וגם חרא של סיפור) | |||
|
|||
הייתי אתמול עם משפחתי ב''חוף דלילה'' באשקלון. מה אומר ומה אדבר? גן עדן! חולות זהובים, נעימים, אין זפת ואין מדוזות. היכן הישראלי המכוער? אל דאגה. גם הוא שם, מנהל את ''מסעדת האוניה'' שבמקום. הוא גובה תשלום על שימוש בשירותים ועושה זאת בלשון גסה ובביטויים מאיימים. העיריה מקפידה לסגור את השירותים הציבוריים בשעה מוקדמת. צודקים. למה להם להסתבך איתו? העובדה שלמרות זאת אנשים אינם עושים את צרכיהם במים היא עדות לחינוך הנאות של רוב הישראלים. | |||
_new_ |
תלוי איזה צרכים. וגם כך, מניין לך שלא עושים צרכיהם במים? | |||
|
|||
כשם שלא כל אחד יכול להבדיל בין קודש לחול, כך לא כל אדם יכול להבדיל בין פרש לפרש. | |||
_new_ |
תחושה, תחושה | |||
|
|||
וטעם המים היה מלוח, לא מלוח-חמצמץ. | |||
_new_ |
לפחות הפעם אתה אכן | |||
|
|||
מסתמך על נתונים אמפיריים | |||
_new_ |
סימן מובהק | |||
|
|||
סמכתי על התאוריה שלך. כבר אמרתי שאין שם מדוזות. על פי התיזה שלך - אם אין חרא, אין מדוזות ואידך זיל גמור. | |||
_new_ |
וגם עקרון הדחיה של חרא לחרא | |||
|
|||
כשיש חרא, יש מדוזות. כשיש מדוזות, מפחדים לחרבן במים, פן תחטוף עקיצת אש בישבן. תהליך זה מאפשר לנסח חוק כללי החל בקונטקסט של חופי ישראל: חרא (ישן) דוחה חרא בשלב הווצרותו. עקרון זה מאפשר גם לנסח כלל רווח קפיטליסטי: בנה מחראות בחוף הים, וגבה כסף עבור השימוש בהן (שכן לקהל אין ברירה). יוצא שהמדוזות (והזרמת החרא) מעשירים את הישראלי המכוער בעל הקיוסק-מחראה. | |||
_new_ |
וגם עקרון הדחיה של חרא לחרא | |||
|
|||
וכך אנחנו מגיעים לכך שהמדוזה אינה רק יצור טורף, אלא מתבססת על סימביוזה עם israelitus-kioskus. | |||
_new_ |
ומי מרוויח עוד מזיהום הים? תקציב המדינה | |||
|
|||
''בשנים האחרונות גדלו ההכנסות של המשרד לאיכות הסביבה. מדוע? כי הוא גובה היטלים, קנסות ואגרות שמטרתם למנוע את זיהום מי הים. האוצר מתקנא בהכנסות הנאות של המשרד... ומעלה את ההצעה הבאה: במקום שהכסף ישמש להגברת הפעילות החשובה של המשרד - תקבע תקרה שמעליה יועברו כל ההכנסות לאוצר. החלטה נקייה''. ''הארץ'', כלכלה, 10 אוגוסט 2004 , ''מה מסתתר בתקציב''. | |||
_new_ |
ומי מרוויח עוד מזיהום הים? תקציב המדינה | |||
|
|||
וקישור אף פעם לא מזיק - מה מסתתר בתקציב. על ביצים, גזזת, רבנות ומזונות. מאת שלומי שפר: | |||
_new_ |
מכיר את המקום | |||
|
|||
לפני עשרים שנה עבדתי באניה והתרשמתי עמוקות מאישיותו של בעל האניה. אני ממשיך לפקוד את המקום מדי פעם עד היום. בעל האניה עובד במקום כ-40 שנה ומטפל בכולם בצורה עניינית: בטוב (הרוב), ברע ובמכוער. נכון, פראייר הוא לא. הישראלי המכוער זה אדם שחושב שמגיע לו הכל חינם, כולל שימוש בשירותים פרטיים בבתי עסק, ללכלך אותם, ולעתים גם לסתום אותם ולגנוב חפצים. הישראלי המכוער גם לא מתבייש לזרוק תיאוריות הזויות ודוחות לחלל האוויר והאינטרנט שמא הבעלים של האניה עומדים מאחרי הסגירה המוקדמת של השירותים הציבוריים. מהיכורתי את סיטואציות הנ''ל משפחת האניה רק מעוניינת לספק אוכל, שתייה, אווירה ושירותים טובים ללקוחותיה. על הוויכוחים הקולניים עם הישראלי המכוער הבעלים היו וודאי מוותרים! | |||
_new_ |
מכיר את המקום | |||
|
|||
באמת עלית עלי. המטרה שלי היתה לגנוב חפצים וסתם השתמשתי בעניין השירותים כתירוץ. „האוניה” היא מסעדה הממוקמת במיקום אסטרטגי עם קהל לקוחות שבוי. איש הרי אינו מגיע לחוף בשל המוניטין של המסעדה או בשל נימוסיו הטובים של הגזלן המנהל את המסעדה. הפופולריות של המסעדה נובעת מהמשאב הטבעי שיש במקום ואינו שייך לבעל המסעדה. העירייה נתנה לו (אני מקווה) רישיון לנהל את הסעדה ולהרוויח הון. מן הדין היה להעניק את הרישיון לאדם ראוי יותר. התנהגותו עלולה להרחיק אנשים מהמקום, לגרום נזק תדמיתי למקום ולגרום לזיהום סביבתי. לדעתי היא גם אינה חוקית, אך אינני מבין בכך. ודאי שראוי היה שהיא תהיה לא חוקית. אסיים בכך שגם התנהגות העיריה אינה חוקית לדעתי: סגירת השירותים הציבוריים כשהחוף פתוח גורמת בדיוק לאותה רשימת נזקים שפירטתי. | |||
_new_ |
מכיר את המקום | |||
|
|||
תגובתך הנוספת מטיבה להדגים את הקשיים הייחודיים בפניהם עומד בעל העסק בישראל. בנוסף למיסוי גבוה עד לא ריאלי, אשראי קצר של ספקים (אם בכלל), ותחרות שוחקת (כולם מקימים את אותו העסק באותו המקום), יש בלקוחות וכחנים חצופים שמתיימרים להבין את עסקיהם טוב מהם ועינם צרה בפרנסת משפחותיהם. למרבית המזל הווכחנים במיעוט, אך בהחלט כדאי לתת את הדעת על מאפיין ייחודי זה של הקהל הישראלי בטרם צולחים אל עולם העסקים הקטנים. כשהייתי מלצר ומוזג באוניה היו בחוף דלילה שתי מסעדות מרכזיות. היום יש הרבה יותר עסקים והמסעדה המרכזית השנייה סגורה בקרשים. האונייה צולחת את קשיי התחרות הגוברת, המיסים הגבוהים, הרחקת הים בידי שובר הגלים והטילים על אשקלון בזכות אוכל מצוין, מוניטין מעולה, אוירה נהדרת, לקוחות נאמנים, וגם חיוך רחב לאלה שאינם מקללים או מלכלכים בכוונה תחילה. השירותים הפרטיים, נקיים ועובדים במקום הכי נמוך וקשה ברשת הניקוז של אשקלון, להנאת הלקוחות הנאמנים הרבים שפוקדים את המקום, הם חלק קטן אך לא מבוטל בסיפור הצלחה ושמו האוניה! | |||
_new_ |
מכיר את המקום | |||
|
|||
אין שום בעיה להצליח בעסק אם אתה המסעדה היחידה הממוקמת בחוף מצויין, אז מה הם בדיוק „קשיי התחרות הגוברת” והיכן ההפסד הכספי אם יותר לאנשים להשתמש בשירותים? בכל אופן, שום דבר מאלה שהזכרת אינו „מאפיין ייחודי של הקהל הישראלי”. אגב, מדוע זה המקום הכי קשה ברשת הניקוז של אשקלון? | |||
_new_ |
מכיר את המקום | |||
|
|||
פועלים בחוף דלילה מספר מסעדות. זוהי המסעדה הפופולרית ביותר. אנשים מגיעים אליה מכל אשקלון והדרום. בזכות. החוצפה להניח הנחות מכוערות, לכתוב אותן באינטרנט ולקלל בשלל כינויי גנאי בעלי עסקים שלא רוצים לתת לך דבר מה בחינם, לצערי מאפיינת אותך ואת הישראלי המכוער. בתי מלון בטורקיה מתמחרים גבוה יותר את השימוש של ישראלים במתקניהם, מאשר של לקוחות אחרים. זה בכלל לא אומר שכולם כאלה, אבל מספיק שיש קצת יותר גנבים, ונדליסטים ומעמיסי אוכל על הצלחות במזנון החופשי כדי להגדיל את העלויות בצורה משמעותית. שים לב שלא על ההתנהגויות הללו פליליות, אך כולן עולות (לנו בסופו של דבר) כסף רב. כך גם כך אפשר להיות רווחיים אם מקפידים לשים גבולות ברורים, לשמור בשבע עיניים על רכוש פרטי ולתמחר נכון. התחלת גם לשאול שאלות במקום לנחש, לטעות ולהטעות. זו התקדמות. מדובר בשירותים הנמוכים ביותר באשקלון שפועלים היטב בזכות קפדנותו של בעל העסק על הפרטים הקטנים ביותר במסעדתו. העלות הכוללת של העמדת השירותים הפרטיים (שנקיים יותר מהשירותים הציבוריים) לשימוש כל באי חוף דלילה תהפוך את שירותי הזמון והשתייה של האונייה ללא כדאיים. זוהי תגובתי האחרונה. תכיר במציאות או תמשיך לדמיין שהאוניה פעולת בוואקום ותגובת בעל העסק לדרישותיך לא קשורה בסגנון הקשה של דבריך כאן. זה תלוי רק בך. אבל את המחיר של הישראלי המכוער כולנו משלמים! | |||
_new_ |
מכיר את המקום | |||
|
|||
החופש שמעניק האינטרנט הוא גלובלי ולא ישראלי. אני עומד מאחורי דברי ואתה מסרב להזדהות, דבר שלא מפריע לך להשליך רפש. ההערה לגבי תורכיה כנראה אינה נכונה, ואתה מוזמן לגבות אותה בנתונים כלשהם. מדוע אם השירותים הם הנמוכים ביותר באשקלון, הם גם המקום הקשה ביותר לניקוז? מדוע הם קשים יותר לניקוז מהשירותים הציבוריים הסמוכים? כפי שכתבתי – נבצר ממני להשוות את השירותים הציבוריים לפרטיים, היות שהציבוריים היו סגורים ואת הפרטיים המלאך שלך שומר לבאי מרום בלבד. אתה מוזמן גם לפרט את התחשיב לפיו שימוש חופשי בשירותי המסעדה יהפוך את העסק ללא כדאי. מדוע בכלל שזה יעלה את מחיר האחזקה של המקום? הנזק היחיד שאני מצליח לראות הוא שבעל המקום יוותר על סחיטתם הכספית של הנזקקים לשירותיו. | |||
_new_ |
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |