|
לאחר הגלויים של פרשת פריצקי אי אפשר להכחיש כי המדינה בידי אוליגרכיה לא נבחרת. זכיונות של מלירידים מתחלקים בין מקורבים. החתן של פלוני והחותן של פלוני מצטרפים לחבר של ראש הממשלה ומחלקים עמלות ומשרות. ומי שמתנגד מנסים להלביש עליו תיק פלילי. אבהיר - אין מדובר כאן בשיטה קפיטליסטית שבה בעל ההון משקיע את כספו ומכפיל אותו וגם עלול להפסידו, שיטה שבה יש תחרות ומי שמספק שרות יותר יעיל וסחורה יותר טובה מתעשר. אלא זאת שיטה של חלוקת משאבי המדינה בין מקורבים. ההבחנה בין ימין ושמאל אינה רלונטית. עוד לפני ששרון הפך את הלכוד למגשים תורת מרץ היו טפוסים כמו מרידור ואולמרט בלכוד מפני שאבותיהם היו שם אבל מבחינה חברתית, השקפתית, רמת הכנסה ואורח חיים לא נבדלו מאנשי שלום עכשו. מבין אלה הנקראים שמאל מבחינה מדינית רק אנשי מפ''ם לשעבר בתוך מרץ הם שמאל. אבל לא תוכל לומר כי יתר הזוכים במונופולים הממשלתיים ובחברות במועצות מנהלים בזכות קשרים ולא כישורים אינם אוליגרכיה לכל דבר. אוליגרכיה היא בטוי עדין מדי, כי פרושו שלטון של עשירים, ואצלנו מדובר בשלטון של מתעשרים בשחתות אשר גם מוליכים את המדינה לאבדון. אברהם בורג 'פרש לעסקים פרטיים'. כמה פרטיים הם העסקים של החברה ששכרה אותו כדי שישיג לה זכיונות גז מן המדינה? |
תקוע - אולי אבל במקום אחר
