  
  
  
|
 |
|
||
  לאריה פרלמן הי''ו |
|||
|
|||
ה' ישמרהו ויחייהו כמו שליט''א כזה (שיחי' לאורך ימים טובים אמן) יש גם נ''י =נרו יאיר ועוד כאלה ואם כבר,אז גם יוסל'ה שיהיה בריא. :) | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| לאריה פרלמן הי''ו |
|||
|
|||
ראוי לשים לב להבדל הלשוני בין שתי צורות האחולים שליט''א והי''ו. הצורה שליט''א, היא אחול המקובל בין אשכנזים ביחס לרבנים. הגבלת השמוש באחול זה לרבנים הופכת את הצורה כמעט לתאר, לראשי תבות הבאות אחרי שמו של אדם כמו באנגלית, פלוני אלמוני, BA (בוגר אוניברסיטה) פלמוני, עו''ד ( עורך דין), פולני, שליט''א (רב). הצורה הי''ו מקובלת בין ספרדים כאחול לכל אדם יקר. אפיני לפעילי ש''ס, המכריזים על רצונם 'להחזיר עטרה לישנה' לספרדים, כי אמצו להם את הצורה האשכנזית הזאת לציון שמות רבניהם. ידיעותיהם במורשת אינן מספיקות להבחין כי הצורה שליט''א אינה נכונה מבחינה לשונית. בעברית נביע משאלה בצורה של העתיד - 'אדוני המלך יחיה לעולם' במקרא. ובלשון הרבנית -ירושלים תבנה ותכון במהרה בימינו לעולם ובראשי תבות תובב''א, זכותו יגן עלינו אמן, זיע''א , על קפת צדקה בציון שמו של צדיק גדול שנפטר (זכו - מלה ארמית, שם עצם ממין זכר). התוספת ש' למשאלה, מעין קצור של הלואי שיחיה, דומה יותר לשפת ה'שטטל', זוגתי שתחיה, ולא ללשון העברית. גם ההדבקה של מעין תאר לאחר שמו של אדם , שליט''א, להודיע כי הוא רב, אינה מתאימה לעברית ובודאי אינה מתאימה למפלגה אשר מתימרת לשמר את המסורת הספרדית ( ומנין יכירו חברי הכנסת של ש''ס בוגרי הישיבות הליטאיות את המסרת הספרדית?) | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לאריה פרלמן הי''ו |
|||
|
|||
אכן אכן. גם מצאנו לאוי''ט -לאורך ימים טובים. שתחי' או שיחי'.. לא באתי ללמד על ההבדלים אלא על המציאות. אכן,יש מקהילות אשכנז שראו לנכון לאמץ להם סגנונות ויש דומים מקהילות ספרד. מעשה שהיה לי בביקור ב''פורת יוסף'' בעיר העתיקה. שמעתי ניגון איי איי איי...(אשכנזי) וראיתי מתנועעים לקצב הזה. חשבתי שהישיבה השכירה את הישיבה לקיץ.חיכיתי ליד הלדת ובא בחור ישבה לבוש ב''בגיר'', וחובש ''בורסלינו''. שאלתי,אתה לומד כאן? אמר :''כן''. מה עם המקמאות והפיוטים שלנו? אמר ..נו.ככה זה.שאלתי: הרב עטייה עליו השלום היה מאשר כזה דבר? אז ענה''ככה זה'' זמנים השתנו. ועוד מקרה שהיה עם השר לשעבר שמשון שטרית שר הדתות שהזמן לאסיפה של רבנים ספרדים.נכנס וראה את כולם לובשים ''פראק'' וחושבים ''המבורג''. ביני וביני צדה עינו אחד מהחכמים שהיה לבוש לפי המסורת של חכמי ירושלים הספרדים.הלך לקראתו,וחיבקו בחום.''רבי!חכם!אני שמח לראות שלא שינית מהמסורת.'' ענה הרב ואמר:''אין בידי האמצעים לקנות לבוש יקר,אז נשארתי עם הישן'' ואידך זיל גמור. מה נעים ומה טוב היה אילו היו שומרים כל מנהגי מסורת אר''צ וספרד המעטירות. חבל על דאבדין.זה ודאי יותר מתאים למזה''ת...על תהפוכותיו. עוד יותר מעניין שהחסידיםפ של מאה שערים הם לא חסידים אלא תלמידי הגר''א והלבוש האפור,הכחול, או הצהוב עם הפסים (הם קוראים להם ''זברות'')הם לבוש טורקי...והשטריימל הוא הוספה מאוחרת בגלל חוב ישן של הקהילה הספרדית לטורקים וה''אשכנזים'' רצו לעשות היכר שלא יתבעו אותם.(כך שמעתי את הסיפור) אז חבשו את השטריימל. ועוד תחזור העטרה..ליושנה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| תפוחי זהב במשכיות כסף |
|||
|
|||
דבריך נעימים ומאלפים | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| תפוחי זהב במשכיות כסף |
|||
|
|||
חן חן ושלומכון ישגא לעד נעמו לי דבריך ואמרתך תשובב עין. הנה דברנו ועשינו דבר כמעט יש מאין הלא בימי קורות ימינו נזכר ונתרפק אחר כתלנו עומד ועל דלתנו הוא מתדפק מי יתן והיה ועוד נחזה בגאולת האומה ונזכה לראות את קרננו נישא ברמה נכתוב ונעודד איש את רעהו ואיש את קרובו ונתפלל ליום הגאולה כי בוא יבוא בפרוש עלינו יום אשר קרא עלי מועד נתפלל לשלום שיהיה לעולם ועד בברכה. מ.צ. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| למ' צביאלי יצ''ו ולאריה פלרמן המחבר |
|||
|
|||
למ' צביאלי יצ''ו למקרא דבריך קראתי 'עוד יוסף חי' עוד נמצאים בקרבנו יודעי לשוננו. 'רב לי רב' כי שלחת את ברכותיך והנה עוד כללת בדבריך רמזים מן המקרא כדרך משוררי ספרד הגדולים. תוכן תגובתך מתקשר לנושא המאמר כאן. כתבת 'קורות ימינו נזכר ונתרפק'. מדוע היתה ענין רק להסטוריה ולזכרונות מתרפקים תרבות שהיתה חיה והתפתחה והתקימה במשך אלפים שנה? אכן קהלות הספרדים בארם צובא, היא חלב, ושאר הקהלות העתיקות במדינות ערב חרבו לבלי שוב. ומדוע ממשלות ישראל לדורותיהן הנושאות ונותנות על 'עם פלסטיני' שלא היה ולא נברא ממלאות פיהן ואינן מזכירות כי מחצית הישראלים הם פליטים ממדינות ערב? מדוע חותמי אוסלו וממשתפי עקבה ( מפת הדרכים עם שרון ובוש) דנים על חלוקת 'הארץ הקדושה' בין שני עמים, אינם מזכירים כי אנו הישראלים מחציתנו פליטים מן מדינות הערביות שהיינו אזרחים שלוים בהן, וכל חלקנו באותן ארצות נלקח מאתנו? והמוסלמים שדדו מן היהודים אחר הקמת ישראל בתים ורכוש ואדמות? ומלבד הגזל הכספי והיסורים והרדיפות שעברו עלינו, מחקו כל זכר לנוכחות היהודים וחוסלו קהלותיהם? אם מיסדים הערבים את דרישתם לירושלים על סמך מסגד - יש מסגדים גם בלונדון וגם בערי אמריקה. ואם מיסדים אותה על חלום נביאם של המוסלמים - ידוע כי המסגד נבנה עשרות שנים לאחר מותו. ומה שנזכר בקראן על מאורע או חלום שהתקים אצל 'אלמסג'ד אלאקצי' פרושו המסגד הקיצוני, הרחוק, שהיה קים אותו זמן ולא המסגד שנבנה אחר עשרות שנים בירושלים. לעמת זאת ליהודים במדינות הערביות הרבות, שנוסדו אחר מלחמת העולם הראשונה, אתרים רבים וידועים ומקודשים גם בעיני המוסלמים והם רכוש הקדש יהודי ( וקף, בערבית) ומדוע אין מזכירים אותם? למשל קבר יחזקאל בעירק. האתר נקרא בערבית 'כפל' ( אולי פרוש מלה זאת מקום קבורה מכובד, ואולי יש שרש לשוני משותף עם 'מערת המכפלה') ונהגו לעלות אליו לרגל כל שנה יהודי עירק. האם אין לנו זכוית על המקום ? והכנסות הנפט שנתגלה באדמת עירק והבטיח את מחירו בדיונים עם החברות הבריטיות שר האוצר העירקי הראשון, יחזקאל ששון, האם משום שגרשו אותנו וגזלו אותנו המוסלמים אין לנו חלק בהן, כמו שיש לנו חלק באדמות ששכנו בהם מימי גלות בבל ואלף שנה לבני בוא האסלם לעירק? למחבר המאמר - אודה אם אשמע דעתו מה הן הסבות להסכמת ממשלת ישראל עם השקר על עם פלסטיני. האם הן רק טפשות, בורות, עצלות המחשבה והסכמה של הקרבן עם התוקפן? נראה לי הסבר נוסף. השקר על עם פלסטיני,הוא פתרון מרגיע לעצביהם של הפרסים והבילינים והשרונים. במקום להודות כי מאתים ושמונים מליון ערבים מבקשים להשמיד את ישראל , מעדיפים המנהיגים את האשליה כי 'העם הפלסטיני' מבקש לו 'הגדרה עצמית' באיזו מדינה קטנה ואם רק יקבל אותה, ישלימו כל הערבים עם ישראל. באפן דומה הציעה ממשלת ישראל לאחר מלחמת ששת הימים שלום לערבים תמורת חזרה לגבולות 1949 - אותם גבולות שמהם בקשו להשמיד את המדינה כאשר היו בידיהם. ההצעה היתה גם על דעת מנחם בגין. הערבים דחו כמובן את ההצעה. אבל, למרות המציאות, מתעקשים האוסלונים להאמין כי הערבים רק מבקשים את השטחים שהפסידו ב 1967 - דבר שהערבים לא אמרו מעולם. בשנת 1984 התפרסם במעריב המאמר 'הדחקת הפחד' מאת יוסף חרמוני, קבוצת אילת השחר. במספר פסקות הצליח מר חרמוני להסביר כי אלה המאשימים את ישראל בטבח בסברה ובשתילה נח להם להאמין כי אנו הרודפים ולא הנרדפים. ''יחסו של השמאלן-ההומניסטן אל עצמנו כאל שוחטים ואל הערבים כאל קרבנות, איננו אלא הדחקה של פחדיו הוא מן הערבים. והאימה המודחקת היא היא המבוע ממנו הוא שואב את השנאה שהוא מרעיף על זולתו''. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| למ' צביאלי יצ''ו ולאריה פלרמן המחבר |
|||
|
|||
אכן אכן על שבר בת עמי אבכה מרה על אבדן הכהנים ודורשי התורה איה מונה איה סופר את המגדלים איה החכמים הנבונים והמלמדים איה עומדי הפרץ המבינים והמגידים האין נביא בישראל הצרי אין בגלעד שאין אנו יכולים להתאחד ללא רעד האם כרסם המורך בלבבם ומלאים הם פחד הרי כבר אמר החכם צאי לך בעקבי הצאן ואולי תהיה לנו עת ברכה ורצון אין לנו לסמוך על משענת הקנה הרצוץ אין לנו ללמוד ולחכות מפיצוץ לפיצוץ ולא השכם והערב על חדשות של קיצוץ אלא לחזור ולהדליק את הניצוץ עד שהעם הזה ירבה ויפרוץ... נראה את המציאות בעין נכוחה ונדע מה לעשות ללא דיעה זחוחה נדע שרק בהתמדה יש סיכוי להצלחה וכך נדע לשמור על המשפחה לא לחפש פגישות עם חליפה וצווארון כי לכל פגישה יש פנקס,מכסה וחשבון האויב,גם אם הוא מכופתר - הוא חושב אבדון לא חשוב,אם הוא בעזה,רמאללה או בארץ צידון הנחמי יונתי,כי אוהבים הם בנייך הנחמי ארצי - מלאה כוס היגונים ממרוריך תועים הם במציאת ארוכה ומרפה למכאובייך טועים הם בדיבור עם שונאייך ומריבייך ציון תשא קולה וירושלים תבכה כפליים על כי לקתה מכה רבה במשך שנות אלפיים כל אויביה שחקו כי ראוה בשעות הערביים ולא הבינו כי שבו אליה בניה כפל כפליים הם ראוה עת ינטו צללי ערב הם ראוה ויטו עליה חרב רמסו ברגל גאוה את לב האומה ופרצו פרצות בכל עובי החומה מלחמות רבות ידעה העיר ועוד תראה איך השחר יעיר ומקדשה יעמוד במרכז העיר ולמרחקים אורו יזהיר ועד אז נתפלל לאל שוכן מעונה שיתן למנהיגנו חכמה ובינה לבל תהא זאת לנו למגינה ודגלנו יונף ברבחי המדינה ובעיקר,אין להצטדק וברור שאין להתנתק כי כבר אמרו יודעי העיתים מי שעוזב הוא ההורס בתים. עד כאן. המשך יבוא... | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| המשך יבוא |
|||
|
|||
חתמת את הודעתך במלים 'המשך יבוא' - ואני מקוה 'בקרוב'. חברת שיר וחריזתו לפי המקובל אצל משוררי ספרד בשיר מסוג 'מושח' בערבית ו'שיר אזור' לפי התרגום של דוד ילין (בקצת שנוי). ואם תפרסם טור משלך לעתים מזדמנות, תעזר לפזר את הערפל של התקשרת בדברי אמת וגם תועיל להשבחת לשוננו ונקרא את פרי מחשבתך לא 'מאמר' כי אם 'מקאם' - דבר מועיל בכלי נאה - לא רק כתגובה - אלא כתרומה ראשית. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי