  
  
  
|
 |
|
||
  דניאל בארנבוים - השלמת פרטים ביוגרפיים |
|||
|
|||
בארנבוים לא עבר לניצוח. על פי ספרו האוטוביוגרפי,''חיים במוסיקה'',בארנבוים עודד ע''י המנצח מרקביץ ,ששמע אותו עוד בבואנוס איירס,ללמוד ניצוח. ביולי 1952 הילד דניאל בארנבוים יחד עם הוריו אנריקה ואאידה עזבו את ארגנטינה,והגשימו את חלומם הציוני-לעלות לישראל. ב-1954 בארנבוים החל ללמוד ניצוח אצל מרקביץ בזלצבורג והוא רק בן אחת עשרה.כל האחרים בכיתת הניצוח היו למעלה מעשרים. בארנבוים המשיך להיות ילד הפלא בפסנתר והוא הפך לבן טיפוחיו של ארתור רובינשטיין.אגב רובינשטיין עודד את בארנבוים בגיל העשרה להתמיד גם בפסנתר וגם בניצוח,למרות שהיו מוסיקאים שיעצו לבארנבוים לא לגעת בניצוח. בעניין אשתו המנוחה ז'קלין דופרה: ז'קלין דופרה היתה אחת המוסיקאיות הגדולות ביותר במאה העשרים ואולי בכל הדורות.היא היתה מנגנת כל יצירה כאילו היא הלחינה אותה. לאחרונה יצא ספר של צלנית יהודיה,שהיתה חברה של דופרה,ובו היא מתארת את מסירותו של בארנבוים לאשתו החולה. כמו כן בין ז'קלין דופרה ואימו של בארנבוים,אאידה,שאף היתה מורה לפסנתר ניפלאה,נירקמה מערכת יחסים מיוחדת. חייו של בארנבוים תמיד יהיו נושא לרכילות עסיסית,אבל האיש הגדול הזה תרם תרומה ניכבדה לעולם המוסיקה והחינוך.ואני דוקא חושבת שעל אף היותו מוסיקאי,הוא כן מבין בפוליטיקה. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| מעניין, הדס, מי צודק |
|||
|
|||
את מציינת שהמקור שלך הוא ספר אוטוביוגרפי. ישראל בר-ניר לא מציין מקור (לפחות בתגובה הקודמת. בשני המקרים, אם כן, יש לנו בעיית אמינות. הרי קשה לצפות ממנו לא ליפות את עברו בספר שהוא כתב על חיו. מצד שני האין מקור אצל בר-ניר מטיל ספק על אמינות עמדתו. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אין הנחתום מעיד על עיסתו |
|||
|
|||
ספר אוטוביוגראפי איננו בדיוק המקור הכי מהימן לתיאור חייו של זה שכתב אותו. תסתכל איך נראית ההיסטוריה של מדינת ישראל לפי הספרים האוטוביוגרפיים של פרס . . . באשר ליחסו של בארנבוים לרעייתו אחרי שלקתה בטרשת נפוצה, יש יותר מגירסא אחת על הנושא. הגירסא של מי הולמת יותר את המציאות אינני יודע. אבל דבר אחד אני יודע בוודאות -- אצל כל הגאונים האלה, וזה לא רק במוסיקה, למרות שבדרך כלל הם לא מפרגנים אחד לשני, לשמועות ולרכילות יש כמעט תמיד בסיס. מעטים המקרים בהם גאונותו של אדם איננה באה על חשבון מה שהוא. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| למיטב זיכרוני |
|||
|
|||
ברנבוים הזניח את הקשר עם אישתו לאחר שרותקה למיטתה, והוא לא ויתר על אף קונצרט או מסע חובק עולם. הרבה לא נכתב אז בנושאים אלה ולכן התמונה האמיתית לא ברורה דיה. אבל אין בין זה לבין דיעותיו הפוליטיות דבר. לדעתי הוא טועה באמון הרב שהוא מנפיק על ערביי פלסטין, אבל הוא לא מסכן את חייו, רק את כספו, כי הוא לא גר כאן. יחד עם זאת אני לא שולל מעורבות פרטית של זרים, כולל יהודים ובלבד שהם מושקעים לחינוך והבנה את ושל הצד השני. אנחנו צריכים להשקיע בפיתוח פוטנציאל של הבנה לפתרונות מדיניים עתידיים, לצד המשך תקיפת ארגוני הטרור ומנהיגיהם ללא לאות. זוהי הדרך הנכונה, של המקל והגזר, שצריכים לפעול במקביל, כדי ליצור מומנט לשינוי ולקבלתנו בדעת הקהל הפלסטינית בארצנו. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מהו המקור שלך לסיפור? |
|||
|
|||
מחוץ לקונטקסט, אי-ביטול קונצרטים (עבודה) לא מעיד על כלום. יהודים רבים מביעים את עמדתם לגבי המציאות בישראל מבלי ''לסכן את חייהם,'' כי הם לא גרים כאן ולא באים לכאן (אפילו לא מסכנים את כספם). אז מה? הרי הם, וגם אתה בודאי, טוענים שזו מדינת כל היהודים | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ברנבוים חי עם אשה אחרת עוד לפני |
|||
|
|||
שאשתו מתה ממחלתה. היא היתה חולה כעשרים שנה ולקראת סוף ימיה הוא כבר ניהל מערכת יחסים ממושכת עם אחת שאני לא זוכר את שמה כרגע. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| תודה משה !! |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| ברנבוים חי עם אשה אחרת עוד לפני |
|||
|
|||
בארנבוים חי עם הפסנתרנית אלנה בשקירובה,שהיתה אשתו של הכנר הישראלי גדעון קרמר. נכון הוא חי איתה עוד בתחילת שנות השמונים,שז'קלין היתה חולה.פעם בשבועיים הוא היה נוסע להיות עם אשתו החולה. לאחר שז'קלין ניפטרה,בארנבוים נישא לבשקירובה. בשקירובה היא אם שני ילדיו,דוד ארתור(הקרוי על שמו של ארתור רובינשטיין)ומייקל,שהוא כנר מחונן. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מהו המקור שלך? |
|||
|
|||
במקום לציין מהו המקור שלך ומהי איכותו אתה דוקא דואג להציג תמונה לא אמינה למקור האחר. אבל הטריק שלך הוא שקוף למדי ולא ממש משכנע.... | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מעניין, הדס, מי צודק |
|||
|
|||
ודאי שספר אוטוביוגרפי יכול להיות לא אמין במיוחד אם כותב אותו פנטזיונר מתוסכל.אך בארנבוים יושב בקצה הפרמידה זה שנים רבות.וכיהודי וישראלי הוא מתוסכל בדיוק כמוני ממה שקורה במדינה הזו. בארנבוים השתתף בקורסים לניצוח גם בגיל 14 עם זובין מהטה וקלאודיו אבדו ,אלו שני מנצחים,שמאוחר יותר,נפרשה תהילתם לפניהם.אם הוא היה משתתף בקורס עם אחד בשם מנחם שמוץ ואחת בשם יפה מועלם,אז היתה לנו בעיה עם אמינות...כי איפה היינו מוצאים אותם היום..... נראה לי שכל מי שדעותיו הפוליטיות ימניות,ינסה להכפיש את שמו של בארנבוים.וינסה להמציא פרטים ביוגרפיים,שאין להם שום אחיזה במציאות. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מנחם שמוץ? הוא דווקא מנצחה הדגול |
|||
|
|||
של תזמורת דיור גיל הזהב במזכרת בתיה !! נא לא להשמיץ!!! ויפה מועלם ניצחה לאחרונה בומיקוב את הבת שלה איך את מעזה להשמיץ מנצחים כה דגולים???? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| למה זה מעניין בכלל |
|||
|
|||
איך האיש נהג באישתו? כאילו שהפרס היה בנושא זוגיות ,מה בכלל הקשר? ומה הקשר גם הוא מוזר בין ביקורת כלפי אדם כמו ברינבוים לעמדה פוליטית? האם מי שתוקף את ברינבוים הוא ימני בלבד? האם לפיכך רוב נצולי השואה הם מזוהים פוליטית(?) ,והאם הנוסף -האם קורבנות צריכים לסתום את הפה שלהם כאשר מישהו מכאיב להם? מתי מי מאיתנו העז לגחך איזו גחמה של עם כשלהו על איזו רגישות בלתי רציונלית? מדוע לכבד כאב שאפילו אינו מסתדר עם נאורות שגם היא קצת מפוקפקת זה סמן ימני? ללעוג לקורבנות שואה זה כאילו סטנדרט כזה כאילו כזה? האם היה מעז ברינבוים לשים ללעג גם קורבנות שאינם ממוצא יהודי?-ועוד טרחנים שהעזו לשרוד את השואה. בסופו של דבר עם שהעניק בצדק לאדם מוכשר פרס ,למרות שאותו עם העניק את הפרס אפשר לתת לו להביע שאט נפש מעילגות נפשית שברינבוים האטום מפגין כלפי רגישויות בהחלט טיבעיות של עם מיוסר. מישהו נתן לו פליק בטוסיק?-בסה''כ אנשים רעמו קצת והתריסו כלפי האיש ,מה יש אסור? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| העניין הוא רק בשל העובדה |
|||
|
|||
שמניחים באופן אוטומטי שאדם שהוא גאון בתחום אחד, הופך להיות מאור הגולה בכל נושא שהוא. יחסו לרעייתו היא בסך הכל עדות על אופיו כבן אדם, ומצביע על כך שברגע שעוזבים את תחום המוסיקה, אין הוא שונה בהרבה מכל אדם אחר. מאחר והדעות הפוליטיות אותן הוא מביע תואמות את אלו של מוישל'ה ונטילטור וחבורתו הוא הפך להיות פוסק הלכה גם בתחומי המדיניות בהן הבנתו אינה עולה על זאת שלי או שלך. אילו היה מביע דעות המזכירות את אלו של אליצור, מוישל'ה ונטילטור וחבורתו היו עושים לו מי שברך שעוד לא נודע כדוגמתו וכל גדולתו כמוסיקאי היתה נמחקת בו במקום. אין חולק על כך שבארנבוים הוא אחד מגדולי המוסיקאים בכל הדורות (גם וואגנר היה כזה). אבל פה זה נגמר. אין שום סיבה להשליך מכאן על תחומים אחרים או על אישיותו כאדם. העובדה שלא לקח דוגמא ממורו, ארתור רובינשטיין, בנושא של ההופעות על אדמת גרמניה, אומרת הרבה. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי