|
מתוך ספר מלכים ב' פרק כא'
''ויעש הרע, בעיני יהוה--כתועבות, הגויים, אשר הוריש יהוה, מפני בני ישראל. ג וישב, וייבן את-הבמות, אשר איבד, חזקייהו אביו; ויקם מזבחות לבעל, ויעש אשרה כאשר עשה אחאב מלך ישראל, וישתחו לכל-צבא השמיים, ויעבוד אותם. ד ובנה מזבחות, בבית יהוה, אשר אמר יהוה, בירושלים אשים את-שמי. ה וייבן מזבחות, לכל-צבא השמיים, בשתי, חצרות בית-יהוה. ו והעביר את-בנו, באש, ועונן וניחש, ועשה אוב ויידעונים: הרבה, לעשות הרע בעיני יהוה--להכעיס. ז וישם, את-פסל האשרה אשר עשה--בבית, אשר אמר יהוה אל-דויד ואל-שלמה בנו, בבית הזה ובירושלים אשר בחרתי מכול שבטי ישראל, אשים את-שמי לעולם. ח ולא אוסיף, להניד רגל ישראל, מן-האדמה, אשר נתתי לאבותם: רק אם-ישמרו לעשות, ככול אשר ציוויתים, ולכל-התורה, אשר-ציווה אותם עבדי משה. ט ולא, שמעו; ויתעם מנשה, לעשות את-הרע, מן-הגויים, אשר השמיד יהוה מפני בני ישראל. י וידבר יהוה ביד-עבדיו הנביאים, לאמור. יא יען אשר עשה מנשה מלך-יהודה, התועבות האלה--הרע, מכול אשר-עשו האמורי אשר לפניו; ויחטיא גם-את-יהודה, בגילוליו. {ס}
יב לכן, כה-אמר יהוה אלוהי ישראל, הנני מביא רעה, על-ירושלים ויהודה: אשר, כל-שומעה--תיצלנה, שתי אוזניו. יג ונטיתי על-ירושלים, את קו שומרון, ואת-משקולת, בית אחאב; ומחיתי את-ירושלים כאשר-ימחה את-הצלחת, מחה, והפך, על-פניה. יד ונטשתי, את שארית נחלתי, ונתתים, ביד אויביהם; והיו לבז ולמשיסה, לכל-אויביהם. טו יען, אשר עשו את-הרע בעיניי, ויהיו מכעיסים, אותי--מן-היום, אשר יצאו אבותם ממצריים, ועד, היום הזה.'' |
אהמממ יש לי הרגשה שד מירון אהמממ
