  
  
  
|
 |
|
||
  איך אומרים בצמרת: כשיש קשרים לא צריך פרוטקציה... |
|||
|
|||
אגב, ראיתם איזשהו עיתונאי שמוכן לראיין את הפרופ' אהרון ברק בדבר הסטאג' שערכו ילדיו, אז עורכי דין בראשית דרכם, אצל שופטי בית המשפט העליון, כפופיו של אביהם בבית המשפט העליון... לא, אינני מאמין ששופטי בית המשפט העליון נתנו הקלות כלשהם בסטאג' של ילדיו של הנשיא, אבל במקרה שבו מעורב בית המשפט העליון, אפילו מראית עין של נקיון כפיים מנפוטיזם - חשוב. מה דעתכם? | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| איך אומרים בצמרת: כשיש קשרים לא צריך פרוטקציה... |
|||
|
|||
יוסי הנכבד: התופעה שהצבעת עליה - עם כל חומרתה - היא העניין הפחות חמור, ככל שהדבר נוגע להתנהלות חלק מהשופטים - לרבות נשיאם - בבית המשפט העליון. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| בהמשךלברנרד שואו: שחיתות בדומה לזנות, היא רק שאלה של מחיר |
|||
|
|||
הלא כן? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מה שלא ברור לי בכל הדיון הזה |
|||
|
|||
איך יתכן שהעניין לא טופל ברצינות ,הרי מתונססת מעל הדיון המחשבה שמחוז מסוים נכבש ע''י מי שמקורב לשלטון מסוים או לפחות להשקפה מסוימת. אולם ברם גם לצד שכנגד יש לא מעט אנשי מישפט טובים שהיו צריכים לפשפש בקול תרועה בעניינים ,לאן הם נעלמו? היחידים שניסו לערער על ברק היו אנשי ש''ס או החרדים ככלל ,והם לא עשו זאת מהסיבות שעולות פה לדיון ,אלא מסיבות שנדמה לי שהרוב פה בעצמו לא משנה מאיזה צד לא יתן להם מישקל. ובכן מדוע אנשי ימין ,אנשי מישפט מכובדים ,מדוע הם ניגפים כאשר העניין הוא כל כך בהיר כביכול? מה בדיוק קורה פה? למה התיסכול יוצא רק בדפי אינטרנט? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מה שלא ברור לי בכל הדיון הזה |
|||
|
|||
לפני דקתיים כתבתי - במקום אחר באשכול - על הקלישאה הקרוייה ''החשבון והפחד''. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מה שלא ברור לי בכל הדיון הזה |
|||
|
|||
החשבון והפחד לא נראים לי סיבה רצינית. אדם ישר ובעל יכולת מישפטית ולא חסרים כאלו בכל הצדדים חייבים לצאת חוצץ כמו שאמר טל פרידמן. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מה שלא ברור לי בכל הדיון הזה |
|||
|
|||
אכן הסיבה לא רצינית. אבל אמיתית. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מה שלא ברור לי בכל הדיון הזה |
|||
|
|||
לי ברור לחלוטין . ילבישו עליו תיק כמו לחוטר ישי, כמו לנאמן, לא ימונה לדירקטור בחברה ממשלתית, הקלינט שלו יקופח וכדו' . | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מה בדיוק הסיפור של הבן של פרס |
|||
|
|||
שהרג ברשלנות פושעת חבר לשירות הצבאי ולא הועמד כלל למשפט בשל הייחוס של אבא. מישהו זוכר פרטים? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| עמד גם עמד וגם נידון ונענש |
|||
|
|||
כדת וכדין | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מה בדיוק הסיפור של הבן של פרס |
|||
|
|||
מרק: לא ידעתי על הפרשה הזו, אבל גם לא ידעתי על הפרשה שתיק דבקה מדווח עליה בהקשר לאירוע מהשלב המסיים של מלחמת יום הכיפורים 1974: ראה קישור: שימוש ציני, מניפולטיבי פוליטי כזה בבעיותיה של המדינה, בשעותיה הקשות ביותר, הוא לא המצאה מקורית של אריאל שרון ואהוד אולמרט. קדמו להם בכך משה דיין ז''ל ושמעון פרס, יבל''א. בדיוק לפני 30 שנה באביב 1974. בעוד מדינת ישראל כורעת תחת הטראומה של מלחמת יום הכיפורים והאבדות הקשות ללא תקדים, חזרו השניים והודיעו, כי אם ראש הממשלה דאז, גולדה מאיר ז''ל לא תתפטר, הם יתפטרו מהממשלה. אולם גולדה, שהייתה פוליטיקאית לא פחות חריפה מהם, לא התפטרה, ומשה דיין ושמעון פרס הועמדו בפני הצורך לממש את איומם להתפטר. בעיתונים של אותם הימים נאמר ''ממקורות המקורבים אליהם'' כי הם עומדים להגיש את מכתבי ההתפטרות שלהם ב-24 השעות הקרובות. מאחר ושניהם מעולם לא התכוונו להתפטר וכל מטרתם הייתה להוציא את גולדה מאיר ממשרד ראש הממשלה כדי לפנותו עבורם, הכריז משה דיין שהיה אז שר הביטחון, על גיוס מילואים חלקי, ועל החשת הכוחות לחזית הצפון בגלל ידיעות על הכנות סוריות למתקפה חדשה על ישראל. כמה שעות לאחר גיוס המילואים, הודיע משה דיין ומיד אחריו גם שמעון פרס, כי מאחר וקיים מצב חירום לאומי, ''הם החליטו מתוך אחריות לעתידה של ישראל'' שלא לשלוח את מכתבי ההתפטרות שלהם. מבחינה פוליטית פנימית זה היה עוד מהלך אחד, מני רבים, שהביא כעבור כמה חודשים את גולדה מאיר ז''ל להתפטר. אולם מבחינה בינלאומית, היה לצעד פוליטי זה השלכות צבאיות מרחיקות לכת. דמשק, ששמעה וראתה את ריכוזי הכוחות הצבאיים הישראליים, שגוייסו בצווי 8 מיוחדים, מתרכזים לאורך גבולותיה, נבהלה והודיע למוסקבה, אז בעלת בריתה הצבאית והפוליטית, כי הישראלים עומדים לפתוח במתקפה כללית שמטרתה להגיע עד דמשק, כדי להחזיר להם את כוח ההרתעה שאבד במלחמה. הסורים הדגישו כי מאחר ורוב השריון שלהם הושמד במלחמה, אין להם מספיק כוחות כדי לעצור את הישראלים. מאחר ורוסיה התחייבה עוד לפני פריצת מלחמת יום הכיפורים לספק למצרים ולסוריה מטריה צבאית, כולל אווירית, במקרה של התקפת נגד ישראלית, ואי מילוי התחייבות כזו פירושו היה התמוטטות העמדה הרוסית בכל העולם הערבי, החישה רוסיה ברכבת אווירית של מטוסי תובלה צבאיים רוסיים, חטיבה קובנית משוריינת על כל ציודה, כולל טנקים, מהוואנה ישירות לשדה התעופה הצבאי של דמשק. משם החטיבה הועברה והוצבה בקווים הסוריים ברמת הגולן. לרוסים היו כמובן שיקולים משלהם, מלבד עמדותיהם במזרח התיכון. הרוסים עמדו אז ערב משלוח קובניים לאנגולה באפריקה, והם חיפשו זירה בה הם יוכלו לאמן את הטנקיסטים הקובנים בתנאי קרב אמיתיים. קריאת העזרה הסורית הנואשת נפלה להם כהזדמנות פז חד פעמית מהשמים. כך החלה מלחמת ההתשה הסורית ברמת הגולן, כאשר חיילי המילואים הישראליים מוצאים את עצמם לפתע מתמודדים מול קני התותחים וההפגזות של הטנקים הקובניים. במילים אחרות, צעדים פוליטיים ציניים ומניפולטיביים, פנימיים ככל שיהיו, תמיד יהיו בעלי השלכות מרחיקות לכת על מעמדה הצבאי והפוליטי של ישראל. כמו שב- 1974, דיין ופרס נופפו בקלף האיום הסורי כסיבה שלא להתפטר, עכשיו שרון ואולמרט מנופפים בקלף האיום ''בתוצאות הקשות מאוד למעמדה הבינלאומי של ישראל ושל הנשיא בוש'' באם תוכנית ההתנתקות שלהם, שאיננה קיימת במציאות, לא תאושר. לאור ההבטחה האישית של שרון לבוש אפשר וצריך לחכות עם המשאל ועם ההכרעה לפחות עד הסתיו. האם שרון כבל בעצמו את ידיו לתקופה של שבעה חודשים? שבעה חודשים הם תקופה ארוכה מאוד במזרח התיכון, ומי יודע בפני איזה מציאות נעמוד בסוף 2004. צעדיהם של שרון ושל אולמרט, אינם שונים ואינם חסינים מפני התפתחויות כאלה שפקדו את משה דיין ואת שמעון פרס, מאז שנקטו בצעד גיוס המילואים הבהול. שלוש שנים בלבד לאחר מלחמת ההתשה הסורית-קובנית, בבחירות ב-1977, הודחה מפלגת העבודה מהשלטון, והליכוד, בראשותו של מנחם בגין ז''ל, נכנסו למשרד ראש הממשלה. כיום, ב-2004, ישנם סימנים, לא ראשונים מסוגם, כי גם אם משאל חברי הליכוד יכריע לטובתם, הכרעה זו תסמן את תחילת ירידתו של הליכוד בהרכבו הנוכחי מהשלטון. וזו הסיבה האמיתית מדוע אחוז כל כך גבוה של חברי הליכוד מתכוננים להצביע נגד המהלך שלהם. ======================= סוף מאמר מדבקה -- עכשיו אתה מבין מרק, מדוע אני בטוח שימין ושמאל הם חבורה מושחתת אחת גדולה, וכי צריך מהפכה אינטלקטואלית במדינת ישראל? אגב אתה מרק מכפר סבא? תוכל אם תרצה להתקשר באימייל שלי. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| תמיד אתה נתלה בתיק דבקה |
|||
|
|||
אתר אינטרנט הנשלט על ידי הימין ומפברק ידיעות חסרות שחר. 99% ממה שכתוב שם הם קשקושים חסרי שחר ומגמתיים | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| שקרן כמו כל חבריך הימניים |
|||
|
|||
יוני פלט כדור בזמן משחק , הועמד לדין ונידון למאסר שלושנ חודשים. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| קודם, אל תקפוץ ותקרא לי שקרן |
|||
|
|||
כי גם אתה מאשר את קיום האירוע. שנית, מה זה 3 חודשים על רצח ברשלנות פושעת? אתה באמת חושב שגם אחד העם היה מקבל עונש כזה? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אתה שקרן - פליטת כדור בשגגה איננה רצח ברשלנות פושעת |
|||
|
|||
אתה אכן שקרן - כתבת שהוא לא הועמד לדין. יוני פרס הוא אחד הצדיקים הנסתרים במדינה הזו ואתה פיך מטונף | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אתה שקרן - הוא הועמד לדין אצל מפקדו |
|||
|
|||
כדי למהר ולסגור את התיק ולהסתיר את מה שבאמת קרה שם. בכך נמנע העניין להגיע לבית הדין הצבאי. ועכשיו תגיד לי, האין תיק רצח ברשלנות או אפילו פליטת כדור לגירסתך, צריכה להגיעה לבירור בבית דין צבאי? זה היה חלק ממנהגה של מפא''י להסתיר את שחיתותה באותם ימים שחורים. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| הנפוטיזם בבית המשפט העליון. דוגמית |
|||
|
|||
נפוטיזם, שהוא הסממן המובהק של מדינות העולם השלישי, קיים כידוע במערכת המשפט כשיטה, ולעיתים קרובות תוך הפרה חמורה, ברורה ועבריינית של התקשיר. הציבור מכיר אמנם רק ''פקנטריה'' (כמו שהבת של בייניש עשתה התמחות בעליון, כשאמלה עבדה בפרקליטות, וכעת הבת היא פרקליטה בפרקליטות ועוסקת בבערעורים פליליים בבית המשפט של אימה'לה. או כמו שאליוקים רובינשטיין היה יועץ משפטי, הבוס של עדנלה, שהיא הבוסית של.. אישתו של רובינשטיין. וכך הלאה - בסך הכל יש לי אוסף של 173 ''מקרים תמימים'' שכאלה). אבל במקום להרחיב על הנפוטיזם המשפטי, אני ממליץ לכל אחד להתרווח כמעה ולקרוא פרק נפלא, אחד מיני רבים, מהספר ''אהרון ברק ומנעמי שלטון החוק'' של עו''ד יוסף דר (http://www.lawfactor.com). להלן ציטוט: הזוג הנשיאותי אלישבע ברק הינה ביולוגית ב''מוצאה''. היא סיימה בהצטיינות את התואר השני בביולוגיה בחוגים לגנטיקה, זואולוגיה וכימיה באוניברסיטה העברית והתמחתה במחקר של מחלות גנטיות בקרב יהודים מן העדה הכורדית. בתקופת שהות המשפחה בארה''ב (לרגל עבודת פרופ' ברק באו''ם), שלחה גב' ברק ידה באמנות הציור ואחד מציוריה אף הוצג בתערוכה. לדבריה מאז ומתמיד התעניינה בציור ''אך בארץ לא העזתי. התביישתי. בארה''ב לא הכירו אותי, לא היה לי ממי להתבייש ולכן לא היו לי רגשי נחיתות''. אליבא דאמת, בתחילת דרכה ביקשה אלישבע ברק ללמוד רפואה דווקא, אך הוריה התנגדו לכך בתוקף כיוון שסברו שרפואה אינה מקצוע לנשים. לימים, והיא כבר שופטת בבית הדין הארצי לעבודה, כאילו תסגור אלישבע ברק חשבון עם הוריה: וכך תקבע השופטת ברק באחד מפסקי הדין שלה: ''ההפרדה - חסימת הדרך לתפקיד מסוים - פוגעת בכבודו של אדם באשר הוא אדם; סגירת הדרך לתפקיד מסוים בפני אשה באשר היא אשה, פוגעת בכבודה כאדם עובד''. סוג של צדק פואטי. אבל אנחנו עדיין בתקופה הביולוגית. במחצית שנות השלושים לחייה נוטשת הגב' ברק את הביולוגיה ומתחילה בלימודי משפטים באוניברסיטה העברית (היה זה בתקופת היות בעלה, פרופ' ברק, מרצה ודיקאן הפקולטה למשפטים של האוניברסיטה עד שהתמנה לכהונת היועץ המשפטי לממשלה). את התמחותה בעריכת דין עושה גב' ברק אצל נשיא בית המשפט העליון דאז ד''ר יואל זוסמן וכן בפרקליטות מחוז ירושלים. עם סיום התמחותה - וסמוך לאחר תחילת כהונת בעלה כשופט בבית המשפט העליון - מתקבלת גב' ברק לעבודה בבית משפט זה כעוזרת משפטית של הנשיא זוסמן. לאחר פרישת הנשיא זוסמן ממשיכה גב' ברק לעבוד כעוזרת משפטית גם של הנשיאים לנדוי, כהן ושמגר - סה''כ במשך למעלה משמונה שנים - עד שמתמנית, במחצית שנת 87, לתפקיד רשמת בבית הדין האזורי לעבודה. בשנת 90 מתמנית הגב' ברק לתפקיד שופטת בבית הדין האזורי, ובשנת 95 היא עולה לערכאה העליונה - בית הדין הארצי לעבודה. בשנת 2000 מתמנית השופטת ברק לתפקיד סגן נשיא בית הדין הארצי לעבודה. רבות נאמר ונכתב כנגד התופעה שבה שני בני זוג מכהנים כשופטים. פה ושם, כפי שנראה בהמשך, ננקטו גם יוזמות חקיקה של חברי כנסת במגמה למנוע את התופעה. הביקורת הציבורית כנגד התופעה מתמקדת, מטבע הדברים, במקרה הספציפי והבולט של השופט ברק ורעייתו - השופטת אלישבע ברק. ביקורת זו גברה משעלתה השופטת ברק לבית הדין הארצי לעבודה (בעת ובעונה אחת עם מינוי השופט ברק לתפקיד נשיא בית המשפט העליון), והיא גברה והלכה כשמונתה השופטת ברק לסגנית הנשיא של בית הדין הארצי. התגובות לביקורת זו מתמקדות בכך שיש לגב' ברק זכות לפתח קריירה מקצועית משלה, ואין זה הוגן לעצור את קידומה מחמת היותה אשתו של השופט ברק. ובאמת, מי לא יגן על זכותו הבסיסית של אדם להתפתח ולהגשים את עצמו ? מה לך יותר מכך שהזכות הזו מוגנת כזכות חוקתית הנגזרת מחוק יסוד כבוד האדם וחירותו ? אומר השופט ברק: ''ביסוד כבוד האדם עומדת האוטונומיה של הרצון הפרטי, חופש הבחירה וחופש הפעולה של האדם. כבוד האדם היא החירות של האדם לעצב את חייו ולפתח את אישיותו כרצונו''. לא למותר לאזכר כאן גם את הערך החברתי החשוב שעניינו עידוד נשים, באשר הן, ''לנפץ את תקרת הזכוכית''. בהקשר זה, מה לנו יותר מסיפורה של אליס מילר שכזכור ביקשה - ואף השיגה את מבוקשה - להתנדב לקורס טיס, ובכך פרצה את הדרך לגיוס בנות לקורס זה ? אומר בג''צ בעניין אליס מילר: ''יש להעמיד את החוק בחזקתו הפרשנית, כי הוא מתיישב עם כיבוד הזכות לשוויון בין המינים ואף מכוון להגשימה... אף ביתר שאת מתחייבת גישה זו מן ההכרה, שעם חקיקת חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו התעלה מעמדו הנורמאטיווי של עקרון השוויון - שזה מכבר נאמר עליו כי ''הוא מנשמת אפו של המשטר החוקתי שלנו'' - והוא הפך ''לעיקרון בעל מעמד חוקתי על חוקי''. ולענייננו: כמובן שאין חולק על זכותה של הגב' ברק לבחור לעצמה קריירה ולהגשים את שאיפותיה ככל יכולתה. אבל הערכים הללו - חשובים ככל שיהיו - אינם ערכים מוחלטים. אומר בהקשר זה השופט ברק: ''הערכים והעקרונות - והחירויות הנגזרות מהם - אינם בעלי אופי מוחלט. לערכים, לעקרונות ולחירויות אין משקל ''מוחלט''. משקלם הוא תמיד יחסי. מעמדם נקבע ביחס לערכים, עקרונות וחירויות אחרים עימם הם עשויים להתנגש''. ועוד ברק: ''רוב רובן של זכויות האדם הן יחסיות. ניתן לפגוע בהן כדי להגשים אינטרסים הנתפסים על ידי החברה כראויים... הטעם לכך הוא, שזכויות האדם...אינן זכויותיו של הפרט על אי בודד. הן זכויות הפרט כחלק מחברה. הן עוסקות בפרט וביחסיו עם זולתו''. ומה הדין כאשר זכויותיו של פרט מסויים מתנגשות עם זכויות של פרט אחר או עם ערכים של החברה בכללותה ? יש כמובן לאזן ביניהם. אומר השופט ברק: ''על בית המשפט להעמיד את השיקולים הנוגדים על מאזני המשפט. עליו לאזן בין הערכים והעקרונות המתנגשים. עליו להכריע באיזון על פי משקלם של השיקולים הנוגדים בנקודת ההכרעה. כך נהג בית משפט זה מיום הקמתו עד עצם היום הזה. זוהי תורת האיזון (balancing)הנוהגת במשפט הציבורי שלנו''. השופט ברק - יותר מכל שופט אחר - השקיע מאמץ בפיתוח ושיכלול תורה של איזונים בין ערכים מתנגשים. כוחה של אותה תורה בהיותה שיטה מסודרת - יותר שכלתנית ופחות אינטואיטיבית - לזיהוי הערכים השונים, לשקילתם ולאיזון ביניהם. הנה כי כן, זכויותיה של אלישבע ברק לפתח קריירה מקצועית ולהתקדם - עם כל חשיבותן - ''אינן זכויות על אי בודד''. השאלה הנשאלת, איפוא, הינה האם הזכויות הללו של גב' ברק מתנגשות עם ערכים אחרים שגם הם ברי הגנה, והאם נערך איזון ראוי ביניהם. כך למשל, נשאלת השאלה האם העובדה שגב' ברק עבדה (במשך למעלה משמונה שנים) כעוזרת משפטית בבית המשפט העליון - שעה שבעלה השופט ברק מכהן שם כשופט - האם עובדה חריגה זו לא פגעה בתדמיתו של בית המשפט כמופת לשמירה קפדנית על הוראות החוק. הכוונה בענייננו להוראות שירות המדינה האוסרות להעסיק בני משפחה אחת באותו מקום עבודה. שכן בית המשפט העליון, גם הוא, הינו אחרי ככלות הכל - מקום עבודה. הרי ההוראות הללו אינן איזה עניין טכני סתמי. הן פרי ניסיון חיים ונועדו למנוע היווצרות אין ספור מצבים בלתי רצויים. האם רצוי, למשל, ששני שופטים יישבו באותו הרכב כאשר אשת האחד משמשת עוזרתו המשפטית של רעהו ? השאלה מתחדדת כאשר שני השופטים הללו חלוקים בדיעותיהם. שכן תפקידה של העוזרת המשפטית הוא לאסוף חומר ולעזור לשופט ''שלה'' לגבש את עמדתו. והשאלה מתחדדת והולכת כאשר השופטים, לא רק שהם חלוקים האחד על רעהו, אלא שהם גם תוקפים - כמעט בחמת זעם - זה את עמדתו של זה בפסק הדין. חילופי הדברים בין השופטים ברק ואלון בפסק הדין בעניין ז'רז'בסקי הם דוגמא טובה לכך. ידועים גם חילוקי הדעות הקשים בין השופטים ברק ושמגר על רקע בג''צ גירוש אנשי החמאס ללבנון. לא מן המותר, בהקשר זה, לציין כי במסיבת הפרידה משמגר, ולמרות חגיגיותו של המעמד, מצא ברק לנכון לאזכר כי ''מאיר ואני נוקטים פחות או יותר באותן עמדות, אבל היו לנו גם ימים קשים ומאיר יודע למה אני מתכוון''. ובכן, האם היתה רצוייה הסיטואציה - הבלתי אנושית כמעט - שאשתו של ברק תהיה עוזרתו המשפטית של שמגר באותם ''ימים קשים'' ? הנה כי כן, חילוקי דעות - ולעיתים חילוקי דעות קשים - יכול שיתגלעו בתוך הרכב שופטים. האם רצוי, איפוא, ששופט - המגייס את כל כוח השכנוע והרטוריקה לכתיבת פסק דינו - ייעזר לצורך כך דווקא באשת השופט שעליו הוא חלוק ? דומה שאפילו מלאכים היו מעדיפים להימנע ממצבים מסוג זה. ונזכור, כמובן, את דבריו של השופט ברק עצמו שסיפר כיצד עמל ''שעות על שעות על שעות'' לשכנע את חבריו לקבל את עמדתו בבג''צ הוועד נגד עינויים. האם במקרה כזה היתה רצוייה, למשל, סיטואציה שבה השופט ברק עושה כל מאמץ לשכנע שופט מסויים לקבל את עמדתו שעה שאשתו של ברק משמשת עוזרת משפטית של אותו שופט ? ומה, למשל, כאשר שופט מוצא לנכון להעיר לעוזרת המשפטית שלו על שלדעתו טיפלה בתיק זה או אחר באופן מוטעה ? האם הוא יוכל לעשות כן באופן חופשי וענייני - וללא התפתלויות - כאשר בעלה של העוזרת המשפטית מכהן עימו כשופט ? הדברים כה ברורים עד שאין צורך בהמחשות נוספות. כללו של דבר, עבודת בני משפחה אחת באותו מקום טומנת בחובה חשש מובנה להיווצרות מצבים לא רצויים, מתיחויות, לחצים ושאר תופעות - גלויות או סמויות - הפוגמות בתיפקוד השוטף והתקין במקום העבודה. קשה, איפוא, להבין איזו סיבה עניינית הצדיקה את המצב החריג - והנוגד את הוראות שירות המדינה - שבו גב' ברק הועסקה, במשך שנים, בבית המשפט העליון כשבעלה השופט ברק מכהן שם. ומה על מראית העין ? מה אמור הציבור לחשוב בראותו את ה''משפחתיות'' הזו דווקא בבית המשפט העליון ? ויצויין שגב' ברק התקבלה לעבודה בבית המשפט העליון לאחר שהשופט ברק כבר החל לכהן שם - כלומר שגב' ברק נכנסה למצב הבלתי ראוי הזה מתוך בחירה ובעיניים פקוחות (גם של בעלה !). סוף ציטוט והפרק המרתק הזה עוד ממשיך וממשיך, בניתוח נפלא של קמצוץ זעיר אך מזוקק של מכת=מערכת המשפט הזו, המכונה נפוטיזם. אני ממליץ לכולם להכנס לקרוא את כל הפרק: אם כי לטעמי כל הספר זה הוא ספר חובה לכל אזרח, תלמיד שיעורי אזרחות וממילא כל סטודנט למשפטים. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| הנפוטיזם היא נגע רחב |
|||
|
|||
עד היום הייתי תחת הרושם הרע של נפוטיזם בחברות (מונופולים) ממשלתיות כמו חברת החשמל. אבל קיום הנגע הזה במערכת המשפט הוא חמור שבעתיים. בודאי ובודאי אם זה בראשה....! | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| הנפוטיזם היא נגע רחב |
|||
|
|||
שלום דוד, ''במקרה'' הנפוטיזם בחברת החשמל קשור קשר הדוק ביותר לעומד בראש מערכת המשפט שלנו :-) התיק נגד אוברקוביץ' ז''ל נתפר, כידוע, לאחר שהוא הסתכסך עם הדירקטור הכל יכול של חברת החשמל, עו''ד דן כהן (גיסו של אהרון ברק, לשעבר שופט מחוזי שהועף על ידי שמגר בשל שוחד) ועם היועץ המשפטי שלה, שאתה בטוח משער מי הוא :-) | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אריק, חבל שלא היית כאן לפני כשנה |
|||
|
|||
אז התקיים כאן דיון על פועלו של אוברקוביץ' בעקבות מאמר של רוני קליין (דיון 1703). אז הצטרפו שני שומרי כבודו של אוברקוביץ': דדי גולן דובר החברה, ועוז עזריאלי, מנהל בית הספר לשיווק ומקצועות החשמל. התגובות שלהם היו מאד בוטות ותוקפניות, עם הערות לגופם של המשתתפים, על מי שלא חשב טובות על האיש (אוברקוביץ' ז''ל) או על חברת החשמל. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי