נדידת מקומות העבודה הגדולה

מה זה?

(נכתב בתשובה לדוד סיון, 03/03/04 22:09)

זה רק פיתרון אפשרי אחד

גבי בחן (יום חמישי, 04/03/2004 שעה 18:17)
בתשובה לדוד סיון

הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

ישנם גם פיתרונות הפוכים, להם יתרונות חברתיים רבים. נכון, שכפי שהתאוריה הכלכלית מראה, על סמך ההנחות של תחרות משוכללת שלעולם איננה קיימת, עדיפה אי התערבות ממשלתית ומתן אפשרות לשוק החפשי לבצע את ההתאמות הנידרשות בשווקי הסחורות והעבודה. לדעתי יקרה ההיפך: המחיר החברתי של תהליך העברת ייצור הסחורות למזרח, בעיקר לסין (שהיא מאגר כימעט אינסופי של כח אדם מיומן שישאר זול למדי עוד שנים רבות), המלווה במקביל ביבוא עבודה זולה לארצות העולם המתועש, ייצור עומס סוציאלי ואבטלה שתיצור לחץ כבד על חזרה לשיטות הגנה מיכסיות, ואחרות, שיגבילו מאד את חופש הסחר. בצורה כזו אמנם תרד במידת מה רמת החיים כפי שמודדים אותה במונחי צריכה והכנסה, אך החברה תהיה יותר שיוויונית ויהיו פחות מתחים חברתיים. זה היה המצב בישראל עד לפני כ 15 שנה, עת החליטה הממשלה לעבור לחשיפה בעיקבות הסכמי מסטריכט. נכון שרמת החיים עלתה (אפשר לקנות מכשירי חשמל בזול, נוסעים לחופש לחו''ל) אך המתח החברתי עלה מאד, ועוד יותר מכך, תלותנו בארצות הברית עלתה כל כך עד שהיום למעשה את ההחלטות המדיניות הממשיות מקבלים שם (אישית אני דווקא בעד, אבל זה לא בדיוק החזון הציוני - עצמאות כלכלית?)

_new_

יש כל מיני ''פתרונות''

דוד סיון (יום חמישי, 04/03/2004 שעה 20:03)
בתשובה לגבי בחן

הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

לכל מערכת יש כלים שמתאימים יותר מאחרים. כפי שאני מבין את העולם הפתרון שהצגתי הוא הטוב יותר. גם אם התחרות לא ממש משוכללת והוא גם שלב בדרך להשגת תחרות יותר משוכללת. ככל שהתחרות יותר משוכללת הפתרון הזה מועיל יותר.

התנועות של הון ומפעלים בין הארצות משפיעה על המשק הסיני המתפתח בשתי צורות: יש תעשיית שמתרחבות על חשבון ארצות כמו יפן ארה''ב ואחרות. אבל יש גם תעשייות שמתכווצות (ועולה שיעור האבטלה) בגלל המעבר של פעילות לארצות אחרות

(Outsourcing Isn't ''a Zero-Sum Game'' http://www.businessweek.com/magazine/content/04_09/b...).

המפתח להפקת התועלת המרבית מהתחרות הוא בשיפור תמידי של ההון האנושי. בדרך הזאת אתה מקצר מאד את התקופה של בין עבודות-מובטלות. אלו היו גם הכוחות שתמיד הניעו את התהליכים של צמיחת רמת החיים, גם כאשר ניסו להכניס אותם לסד של מכסים ומגבלות כמותיות. כאן יש גם היגיון שהמדינה תעזור ותסייע לאנשים לרכוש השכלה ולשפר עמדות.

מקור הפערים החברתיים, לדעתי, הוא לא הסכמי מסטריכט אלא:

1. הפסקת (או האטה מאד משמעותית של) תהליך שיפור ההון האנושי והתחדשות.

2. החרפת אי-השוויון בגלל הבעיה הראשונה ביחד עם הנצחתו והחרפתו בגלל תשלומי ההעברה
(צמיחה ואי שוויון דיון 1507).

3. אי השוויון הוא גם חסם לצמיחה.

_new_

מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.