  
  
  
|
 |
|
||
  גיל, לבעיות מודרניות משתמשים באמצעי הגנה מודרניים |
|||
|
|||
בראשית ב' 18: ''וַיֹּאמֶר יְהוָה אֱלֹהִים, לֹא-טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ; אֶעֱשֶׂה-לּוֹ עֵזֶר, כְּנֶגְדּוֹ.'' איך יכול להיות ''עזר כנגדו''? רש''י נתן פרוש פשוט ולענין: אם נתמזל מזלו, היא עזר. ואם לא? אז היא נגדו. על אותו משקל אענה לך בענין ''מה עוזר ההסכם?'' : באפן כללי, אם עשית הסכם טוב, אז הוא די מגן עליך. אם חסכת באכות עוה''ד אז ההסכם עשוי אכן להיות שוה לתחת. זה פשוט בהגדרה, או כמו שנאמר: ''You got what you paid for''. ובארמית (כן, האמריקאים לא המציאו זאת...): ''לפום צערה אגרה''. כללית, בסכם טוב יענה על כל הצרכים הכלכליים. ואפילו על בעיות מסוג של תלונות (על ''אלימות'' ושאר ירקות) ההסכם יכול לעשות רבות. נשאר למעשה אכן בעיות של גניבה פיזית וכו'. אז אם מדובר בגניבה של דברי ערך, אז שוב אין בעיה בד''כ כי זה יפול לקטגוריה ההסדר הכלכלי בהסכם. נשאר הקשי הנפשי במקרה של חטיפת ילדים. אז קדם כל זה נדיר, אולי אפילו יותר מהסכוי להפגע בתאונת דרכים. במיוחד שבמקרה כזה האשה מאבדת את כ-ל זכויותיה הכלכליות, לרבות חלקה ברכוש משותף! (לפחות בזכות הסכם טוב). ואם היא בורחת לחו''ל, היא לא יכולה יותר לחזור לארץ. ואם היא נשארת בארץ, לא קשה מדי לאתרה (ואם ההסכם טוב, הוצאות האתור (גם בחו''ל) על חשבון זכויותיה הכלכליות. נשאר רק המקרה המאד צר שהיא אכן ברחה לסוף העולם ללא שוב, ללא קשר טלפוני למשפחתה (כי המשטרה יכולה להאזין וכו'). אז ס''ה זה נדיר. נו טוב, בטוח נגד תאונות עדין לא המציאו. יתירה מזאת, בנגוד לתאונת דרכים (הגם שנהיגה מתאימה יכולה להקטין בהרבה את סכנת התאונה), ''נהג'' זהיר במקרה הזה, לפני שהוא קונה את ה''אוטו'', צריך לעשות יותר מאשר סבוב של 5 דקות מסביב לבלוק של סוכנות הרכב. לזה אין ערך. לפני שקניתי את הרכב שלי, שכרתי כזה רכב ל4 ימים, נסעתי אתו לטיול עם כל המשפחה, למרחקים של מאות קלומטרים, עמוס בציוד, וכו'. ז-ה נקרא נסיעת נסיון. אותו הדבר, בעקרון אבל הרבה יותר חשוב מזה, צריך להכיר את בן/בת הזוג המיועדת תקופה מספיק ארוכה, לחוות אתו/אתה מספיק נסיונות, להעמיד אותו/אותה בכל מני מבחנים, לראות איך ה''אוטו'' ''סוחב בעליה'', כי בחיים יש הרבה מאד עליות. ללכת למסיבה וללקק גלידה זה קל ולא מלמד אותך כלום כמעט. זה כמו לנסוע עם אוטו בירידה - גם אם יש לו אפס כחות סוס הוא יעשה זאת. גם נסיון במטה זה בערך באותה קטגוריה של חשיבות כשמסתכלים בתמונה בגדול. בקצור גיל, יש הרבה מאד מה לעשות מצדך. אך קצרה היריעה מלהכנס ליותר פרטים. יש פסוק חשוב אחר: ''אדם פוגש את גורלו בחצי הדרך''. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| גיל, לבעיות מודרניות משתמשים באמצעי הגנה מודרניים |
|||
|
|||
''אדם פוגש את גורלו בחצי הדרך''. פסוק יפה. איך נהוג לפרש אותו ומאין הוא לקוח? באשר לעניין עצמו: אשה אינה מכונית ואין שום דרך לצפות כיצד תתנהג במקרה של פרידה. זו דעתי לפחות. הנישואין צריכים להיות ממוסגרים ומוגדרים מראש בצורה שמבטיחה את זכויותיו וכבודו של האב/בעל, וכמובן גם את זכויותיה וכבודה של האשה. צריך באותה הזדמנות גם 'למסגר' את הגירושין, שהם תמיד אפשרות. לדעתי זו צריכה להיות מסגרת חברתית, כללית, ולא פרטנית לכל זוג וזוג. זה היה פעם ככה, בתקופה שבה החברה היתה דתית. אבל הדת כבר אינה מה שהיתה, וצריך להמציא חוזה נישואין חדש, לא פחות איתן מהכתובה של פעם, לא בהכרח שיוויוני ויוניסקסי בכל סעיפיו, אבל מותאם לזמנינו. מסגרת מוצלחת כזו תסייע גם להעמיד את הנישואין מראש על פסים יציבים ותקטין את אחוז הכישלונות (גירושין). אתן לך דוגמה אחת לחוק מוצלח, לדעתי: בקניה יש עדיין חוק בריטי ישן שאוסר על גירושין בשלוש השנים הראשונות לנישואין. לדעתי זה חוק חכם מאוד, שלוקח בחשבון את העובדה שלוקח לאנשים זמן להתרגל למסגרת הנישואין, ורבים מזדרזים לפרקה למרות שהיתה יכולה להצליח אם רק היו צולחים את הפרק הראשון. באשר לחטיפת ילדים: חטיפה פיזית לחו''ל היא אכן מעשה נדיר, אבל הרחקה וניתוק מהאבא באמצעים אחרים היא מעשה נפוץ למדי. ילדים מורחקים ומוסתים נגד האבא שלהם, האבא מושפל ומושמד לנגד עיניהם, ומערכת הרווחה, המשטרה והמשפט שותפות מלאות בתהליך. הנה דוגמה אחת שעושה רושם אותנטי, הנגלית לעיני גולשי הפורומים של 'וואלה' בימים אלה, בשידור 'חי': http://community.walla.co.il/ts.cgi?tsscript=f/m/obj... | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי