  
  
  
|
 |
|
||
  מאמר מענין עם סיום בעייתי |
|||
|
|||
מה הקשר בין האנטישמיות לבין גידעון ספירו? העובדה שיש מחלוקת בין ימין ושמאל בעם לא הופכת צד אחד לשונא יהודים ואת הצד השני דווקא לאוהב. ובכלל, נדמה לי שהמושג ''אהבה'' נישא על ידי הימין לשווא כבר יותר מידי זמן. ראוי שיעשו הבהרת ערכים - מה זאת אהבה. זה מתחיל להשמע אורווליאני - שחור הוא לבן, אהבת הארץ היא שינאת כל מי שחושב אחרת או יש לו אינטרסים שונים? (ובכלל מה פרוש אהבת הארץ, אהבת אדמה - האם זו בדיוק אותה אהבה כמו אהבת אדם או בעל חיים?) דווקא אפשר ללמוד מסיפור ישו דבר או שניים על אהבת אדם, על הדאגה לעני ולאביון, על פשטות הליכות וממול על אותו ממסד (הכהונה דאז) ויחסה לזר, לשונה, לאנרכיסט. הרי מפחדה של אותה כהונה עברו האיסיים או כת ים המלח שהשאירה לנו את כיתביהם בקומראן, למדבר, כדי לשמר את מה שבעיניהם נחשב היה ''הירושה החוקית של הכהונה'' ועל כך ראו את סיפרה של רחל אליאור ''מקדש ומרכבה, היכל והיכלות במיסטיקה היהודית הקדומה''. כך זה בחיים. אף שלטון לא מוותר על הכח, על השילטון עצמו ועל העושר, אלא כאשר מגיע כח עוד יותר חזק. אבל במבט היסטורי רחב אפשר ללמוד הרבה על הופעת הנצרות (ולפניה ההלינזם - אמריקניזם של אז) ותגובת היהדות הממוסדת. הרי יש המשערים שהיהודים היוו בתקופה הרומית עד כדי 25% מהאוכלוסיה! (כזכור מסופר שרבי עקיבא נסע לרומא לגייס תרומות למימון מרד בר כוכבא) מדוע הפכנו במשך השנים להיות קבוצה קטנה (אבל איכותית...- כדי שלא ישימו אותי בקטגוריה של ספירו). מדוע הנצרות הצליחה לשווק את עצמה אל כל אותם פגנים והיהדות הפכה לנטע קטן, ושנוא? אילו שאלות חשובות. הן צריכות להטריד בייחוד את הדתיים שבנינו, אלה המתבצרים בחומות ההלכה ויתכן מאד שחומות אלה לא רק שומרים על העם, לפחות חלק ממנו, אלא גם גורמים לחלק אחר, הרבה יותר גדול, לאבד את הקשר לדת... (מזכיר לכם משהוא?) | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| מאמר מענין עם סיום בעייתי |
|||
|
|||
גם דעתי אינה נוחה משירבוב שמו של מר ספירו למאמר, והייתי שמח יותר אם הכותב היה מעביר את ההתייחסויות האלה לתגובות ולא כותב אותן במאמר עצמו. אבל האמת ניתנת להיאמר שמר ספירו ביטא לא אחת דעות אנטישמיות, גם בפורום הזה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מאמר מענין עם סיום בעייתי |
|||
|
|||
קצת דיוקים. הכהנים היו צדוקים לא פרושים. הפרושים היו מעורים בתוך העם הפשוט. אשר לפתיחות לזר לשונה לאחר שבעתי משלל סיסמאות הנאורות האלה..בחסות '' הפתיחות'' הזאת בדרך כלל מנסים לחסל תרבותית את העם היהודי. ואשר ליחס לחלשים הרי ביהדות זה לא אוסף של דיבורים יפים אלא אוסף של מצוות מחייבות. אביא רק דוגמא של הלכה : כופין על הצדקה. ולפי ההלכה צדקה ברמה העליונה היא כשלוקחים את העני והופכים אותו לשותף במלאכתך. וכשנותנים צדקה הנותן אסור לו לדעת למי נתן והמקבל לא ידע ממי קיבל. זה לא צדקה ראוותנית של בנקטים אשר לאיסיים הם פינטזו על נקמת השמדה בכל אלה שהתנגדו להם | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי