|
רמי, זה באמת עובד לא נורמלי בתנאי שלום | |||
|
|||
אינני יודע מה הניסיון שלך במלחמה של ממש. הדברים מקבלים צורה קצת אחרת בתנאי קרב כשמתנהלת מלחמה רצינית. גם בטנק כשיש מערכת אטומטית לטעינת הפגזים, צריך להיות מוכנים לאפשרות שמה שהוא משתבש ושצריך להשתמש בידים. אבל למה ללכת כל כך רחוק. יורם המיזרחי הזכיר את זה בזמנו ואני יכול להעיד מניסיון אישי - בשעת הצורך גבר יכול להשתין לתוך בקבוק או פחית קוקה קולה בלי לצאת מהטנק. לאישה זה קצת יותר מסובך. בדיוק מאותם הנימוקים שבספורט מנהלים תחרויות נפרדות לגברים ונשים - למרות שיש נשים בודדות שיכולות להתמודד כשוות עם הרבה גברים - גם בצבא שיוויונית מוגזמת שאיננה לוקחת בחשבון מגבלות טבעיות רק תפגע ביכולת התיפקוד של הצבא. לטוב או לרע מטרותו הראשונה של צבא היא לנצח בקרב ולא להוות מסלול קריירה. | |||
_new_ |
אפקט הפחד | |||
|
|||
אני לא מבין למה אף אחד לא מזכיר את עניין הפחד. לי נראה שנשים נכנסות לפאניקה יותר מהר מגברים בסיטואציות מלחמתיות. שמעתי ממג''בניק שהיה באירועי הר הבית בשנת 2000 שהבחורות המג''בניקיות הסתתרו מאחורי הג'יפים ומאחורי המג''בניקים הזכרים בעת האירועים. גם מנח''לווי שמעתי שהבחורות טובות באימונים אבל הרבה פחות מזה בקרב. ראיתי את אחת החיילות שחברתה נהרגה במוצב בנצרים יושבת על הארץ ומתייפחת, ולא ראיתי הרבה חיילים גברים בוכים בצורה כזאת. גם בסצינות של פוסט-פיגועים, תמיד רואים את הבחורים מחזיקים את חברותיהם המתייפחות וכמעט אף פעם לא להיפך. מצחיק שמדברים פה על קרב כאילו מדובר בענף ספורט. | |||
_new_ |
לא ראית חיילים בוכים? | |||
|
|||
מזמן לא הסתכלת בחדשות | |||
_new_ |
לא ראית חיילים בוכים? | |||
|
|||
לא בצורה כזאת, לא. לא בהיסטריה וחוסר אונים מוחלט על הארץ. לפי רמיזות של אחד המפקדים בראיון כלשהו ניתן היה להבין גם שהיה איזשהו חוסר תפקוד של החיילות שנהרגו, אבל לא רצו לומר מה. | |||
_new_ |
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |