| ''איך תסבירו שלושתכם את העובדה שמצב זכויות הנשים ושוויונן משתפר בארץ כל הזמן , למרות שהשלטון בארץ הוא בידי גברים , ימנים , ציונים , תאבי כוח ולחימה?''
אני מסביר זאת בכך שיש רבדי שילטון שונים, וכמו שבמשפחה יהודית אשכנזית קלאסית הגבר היה בעל הבית אבל האשה לבשה את המכנסיים ואת המגפיים, כך גם אצלנו: שרון יושב במשרד רוה''מ אבל מי שנותנות את הטון בתקשורת הן הפמיניסטיות.
ואגב, אם מדברים על תאוות כוח ולוחמנות, אני לא חושב שיחימוביץ' ומיכאלי הן פחות לוחמניות מביבי נתניהו ואריק שרון. רק שנתניהו ושרון נלחמים בעיקר בערבים, והפמיניסטיות נלחמות בעיקר בגברים היהודים שנלחמים בערבים.
אקנח בציטוט משלי יחימוביץ', בראיון עם ארי שביט במוסף ''הארץ'':
''אני פמיניסטית. קודם כל אני פמיניסטית. ופמיניזם זו קריאת התגר הכי עמוקה על הסדר החברתי. פמיניזם זה ערעור על האופן שבו העולם מתנהל מקדמת דנא. לכן המקום הפמיניסטי הוא אף פעם לא נוח. אף פעם. מכל המהפכות המהפכה הפמיניסטית היא הכי קשה, מפני שהיא לא מכוונת נגד קבוצה זרה, נגד כובש זר. היא מכוונת כלפי מי שחיים איתו, נגד מי שאוהבים אותו.
''אם הייתי לסבית היה לי קל יותר. זה היה פותר חלק גדול מהמורכבות. אבל אני סטרייטית. אני לגמרי סטרייטית. ואם את פמיניסטית סטרייטית את מוצאת את עצמך מנהלת מאבק פוליטי נגד מי שאת הבת שלהם, נגד מי שאת האם שלהם, נגד מי שאת חיה איתם ותלויה בם. לכן זה סוג מאוד מורכב של מאבק. אולי זה מאבק שהוא במידה מסוימת בלתי אפשרי''. |