| הדיון ''בעניני מקדשים והרים'' מעניין ומחדד מחשבה,בעיקר בתחום היהודי-היסטורי. צודק אלי בדבר הר-גריזים והשומרונים,אך מן הראוי להוסיף לרשימה מקדש שהוקם במצרים ונזכר בכתבי ייב -אלפנטינה (מצריים העליונה) שם מוזכר ישוב חיילים שכירים יהודים.כנראה ממשפחות שהגיעו למצרים אחרי חרבן בית ראשון.ראה גם ירידת ירמיהו מצרימה. בזמן רדיפת הסלווקים,נמלטו יהודים רבים מא''י למצריים והכהן חוניו הקים שם מקדש בלאונטופוליס, מבנה מפואר שהתקיים עד סוף שנת73 המסקנה היא שלאל הבלתי נראה,שחיבר את היהדות עם הנצרות והאיסלם, אין צורך ''בשיכון''.....הוא ממילא נמצא ''בכל מקום'' ומי שמחליט להקים עבורו מקדשים הוא בסך הכל בשר ודם,בן תמותה,העושה זאת מסיבות עניניות,ציבוריות,פוליטיות ופחות מכך בשל סיבות מיסטיות. אם הממסד הרבני-לאומני של ישראל יחזור (ולוא מעט!) למקורות ההיסטוריים - ימצא בנקל אתר מאתרי מינהל מקרקעי ישראל, או הרכוש הנטוש, כדי להקים שם מקדש ואפילו מזבח שערכו יהיה שווה למקדשים ההיסטוריים בירושלים ובמצריים....שכן גם הוא לא יהיה מוגן ''בחסדי אל'' וכמו כל שיכון, או בית ,יהיה אפשר להרסו,לשקמו,לשפצו ולהתאימו לכל צורך -כולל נשפי חגים לאומניים שעוד ימציאו לנו בכירי הממסד הדתי.....למשל ''חג ההודיה '' לציון יום שיחרורו מהכלא של הנוכל דרעי...''חג עבודת האלילים'' לציון ההשתעבדות הרוחנית לרבי ההוא מברוקלין, או ''הילולאת ר נחמן מאומן'' שהוא הליטאי-אשכנזי שכבש בסערה את ש''ס....ביידיש אומרים ''שאם השם רוצה -גם מטמטא יורה''.....ואצל רבני הממסד הדתי הרי יודעים שלא צריך לבקש מטמטא מפני... שכבר קבלו קופות לא רושמות.... כשעבדתי כסופר ''הארץ'' במצריים,נסעתי כמה פעמים לדמנהור,שמצפון לקהיר,שם קבור ''אבו חצירא הראשון'' שנפטר מדלקת ריאות (ויש אומרים כולירע) אחרי שספינתו הגיעה בטעות לחופי מצריים במקום ליפו....הקבר נחשב מקדש חשוב לכל הסביבה....לא רק לחסידיו היהודים של אבו חצירא,העולים לרגל להתהולל שם...במו עיני ראיתי נשים מוסלמיות מדליקות נר,מקדישות בשר דג ונוצרים קופטים מעלים שם קרבן יין נסך -הכל לביטול מכת עקרות....הלקח הוא,כפי שכבר ציינתי בפעם הקודמת על זנוויל כהנא ז''ל,שמקדש אפשר להקים בכל מקום ואם רוצים אפשר לקדש כל אבן. ולמטרה זו אין צורך לבקש מהקב''ה רשיון בניה וניירות טאבו... |