  
  
  
|
 |
|
||
  ודאי שלא |
|||
|
|||
אבל אם כבר עולה השאלה - הרי מובן שלבית החולים אסור על פי החוק למסור שום פרטים רפואיים על מצבו של אדם, אלא אם האדם שבו מדובר אישר זאת. במקרה של פוליטיקאי או ידוען אחר יש לעתים הודעות רשמיות וחצי רשמיות על מצבו. וכאן נשאלת השאלה אם כאשר מדובר בדמות ציבורית - במקרה זה שר/ה - האם יש מקום לשינוי החוק? | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| אין צורך לשנות את החוק |
|||
|
|||
הציבור יכול להמתין ולשמוע את התוצאות בזמן נכון. בינתיים צריך לאחל לה הבראה שלמה. והיא בטח תתנקם בביבי שעושה לה צרות בתקציב. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אין צורך לשנות את החוק |
|||
|
|||
אני מאחל לה רפואה שלמה. ושואל אם מן הדין היה לדווח על מחלת הסרטן של גולדה מאיר, על התקף הלב של מנחם בגין ועוד. היו מספר מדינאים ישראליים בכירים שנפטרו במהלך כהונתם, כמו לוי אשכול וזלמן שז''ר, והציבור לא היה מודע למחלה כלשהי (האמת היא שגם כיום אינני יודע אם היו חולים או נפטרו בפתאומיות). | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אין צורך לשנות את החוק |
|||
|
|||
דומני כי שז''ר נפטר זמן קצר לאחר שסיים את כהונתו השניה. אם אינני טועה הוא לא הציג מועמדות לתקופת כהונה נוספת וזמן קצר אח''כ נפטר. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אין צורך לשנות את החוק |
|||
|
|||
בארה''ב נהוג, אם כי אינני יודע אם על פי חוק, שתוצאות הבדיקות הרפואיות התקופתיות של הנשיא מתפרסמות. זה אכן מאפשר למנוע מצב שבו ראש המדינה מחזיק לאורך זמן בתפקיד שאינו יכול למלא כהלכה מפאת מצבו הרפואי. מצד שני, מסופקני אם לחברי דירקטוריון בחברה ציבורית יש זכות חוקית (לפי הדין ולפי תקנון טיפוסי) לקבל מידע רפואי על המנכ''ל -- לכן אולי די בשיפוט תיפקודו של נושא-המשרה. למען האמת, הופתעתי לראות עכשיו שלמרות שחוק יסוד: הממשלה מתייחס למצב בו נבצר מראש הממשלה למלא את תפקידו, אין שם התייחסות לסיבה רפואית. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| יובל, מה המשמעות של הידיעה המצ''ב? |
|||
|
|||
הדסה עין כרם: מצבה של לימור לבנת ''טוב'' (http://www.aonline.co.il/site/news/showReport.jhtml?...). | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| כנראה שלא הרבה |
|||
|
|||
הידיעה בנוסח הזה הועתקה מעיתון ''הארץ'', ומזה מספר שעות לא השתנה הנוסח: מבית החולים נמסר כי מצבה כעת ''טוב''. שים לב שלא מדובר בהודעה של דובר בית החולים, מנהל בית החולים או מנהל חדר המיון. על הידיעה חתומים יהונתן ליס ורן רזניק. אינני מכיר את יהונתן ליס, אך רן רזניק הוא עיתונאי ביבים ידוע, ששיכנע איש צוות רפואי לעבור על החוק כדי לצאת עם הידיעה הסנסציונית על מחלת האיידס של עופרה חזה. אם אוכל הפגרים הזה אינו יודע יותר, כנראה שגם אנחנו לא נדע בשלב זה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| רזניק |
|||
|
|||
איך אתה יודע שהעגל הוא ששיכנע את הפרה? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| רזניק |
|||
|
|||
הספק שלך הוא מוצדק. ובכל זאת: לרזניק היה אינטרס לצאת עם הסקופ הזה. קשה לחשוב על אינטרס של איש צוות רפואי לחשוף את מחלתה של עופרה חזה (אולי מישהו שילם לו על המידע, אבל זו באמת רק ספקולציה טהורה). מה שאינו ספקולטיווי הוא שעופרה חזה ביקשה במפורש להסתיר מהציבור את מחלתה. היות שהיא לא נבחרה לשום תפקיד רשמי, היה על העיתונאי לכבד את בקשתה של המנוחה, גם אם המידע הגיע אליו במקרה. רזניק לא כתב שום מלה של צער, שאולי היה לו שיקול מוטעה וכדומה. הוא השתמש בקלישאה של ''זכות הציבור לדעת''. ובכן, על פי החוק *אסור* לציבור לדעת על כך, ורזניק השתמש במידע לקידומו האישי. האם יש לציבור זכות לחזות בתמונות אינטימיות של רזניק? אם לא - למה לא? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| רזניק |
|||
|
|||
אני מסכים שהפרסום היה בלתי-מוצדק, ולפי התרשמותי גם בלתי-חוקי (החוק הרלוונטי הוא חוק הגנת הפרטיות, וזו התשובה לשאלה ''למה לא'', גם במקרה של רזניק וגם במקרה של חזה). לגבי האינטרס של איש-הצוות, ראשית למרבה הצער לא ניתן לשלול מניעים בלתי-רציונליים ''נקמניים'', ושנית אפשר שהוא חשב שהפרסום ישרת את בריאות הציבור ע''י דיון נוסף באיידס. אגב, אני מניח שהגדרתך ל''איש צוות רפואי'' רחבה דיה כדי לכלול את כל מי שבמסגרת תפקידו צריך ורשאי להיחשף למידע על מצבו הרפואי של מטופל (זה כולל, אני מניח, גם פקידים). היא ודאי לא כוללת מקורות אפשריים אחרים להדלפה (גם אם שוללים את האפשרות שהכתב או מי מטעמו קראו מסמכים סודיים או ביצעו האזנת-סתר לא חוקית), כגון עובדי מערכות-מידע שיכולים לגשת למידע אך אינם רשאים לעשות כן. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| רזניק |
|||
|
|||
אתה צודק, כמובן, בכל מה שכתבת. כל עובד במערכת הבריאות מחוייב על פי חוק לאותה שמירת סודיות רפואית המחייבת את הרופא. הדבר הזה נקבע בחוק, ואני מאמין שכל מעסיק של מערכת הבריאות דואג להכניס את זה כסעיף מתאים גם להסכם העבודה. אני מאמין שעובד שיש לו גישה למידע למרות שאינו רשאי לגשת אליו מוחתם גם הוא על הצהרה דומה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אלדר |
|||
|
|||
ב''תיק תקשורת'' השבוע סיפר עקיבא אלדר מ''הארץ'' כי רופאו של שר בממשלה הקודמת הביא לידיעתו פרטים על מצב בריאותו של אותו שר. לדבריו של אלדר, יצא לו לראות את התיק הרפואי של השר (הוא הקפיד על ניסוח שיפליל את הרופא לכל היותר ברשלנות). מצד אחד, אלדר אמנם לא פרסם את הדברים, אך מצד שני, הוא גם לא חשף את הרופא שהפר את חובת הסודיות (וזאת למרות שבאין פרסום, לא ברור אם הרופא זכאי להגנות הנורמטיביות של ''מקור עיתונאי''). | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אלדר |
|||
|
|||
האם העובדה שעיתונאי אינו מפרסם את מה שנאמר לו אמורה לחייב אותו להסגיר את המקור? הרי כשמישהו מחליט למסור מידע לעיתונאי, הוא לא יכול להיות משוכנע שהחומר יפורסם. נראה לי שהחוק צריך להגן על העיתונאי מחשיפת מקורותיו גם במקרה שיש החלטה (של העיתונאי או של העורך) שלא לפרסם. מובן שכל זה לא מצדיק חשיפת פרטים רפואיים על ידי רופא. רופא המגלה פרטים על מטופל שלא בהסכמת המטופל חייב לעמוד לדין. בשולי הדיון הזה, ראוי לדון פעם מה דינו של מי שיוצא לתקשורת בטענות על רשלנות בטיפול בו. המצב הקיים מאפשר למטופל לומר פרטים על המקרה שלו ולהאשים את המערכת בטיפול לא נכון. למטפלים אסור לומר את גירסתם לאירוע. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| האם הפרטים שנכתבו שם לא עוזרים לזהות את הבעיה? |
|||
|
|||
הרי נכתב שם שהחזיקו רגליה למעלה ומשהו על מיחושים בבטן ועוד. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לא בהכרח. |
|||
|
|||
החזקת הרגליים למעלה היא תמרון סטנדרטי לאבדן הכרה, גם כשאין אבחנה. אמנם נכתב שהיא אחזה בביטנה לפני שהתמוטטה, אך אין שום ציון מקור לעניין זה, ולא נראה לי שיש לייחס לכך אמינות. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| תודה |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| ודאי שלא |
|||
|
|||
[הדבקה אקראית-למחצה] אהוד אשרי כתב בסוף השבוע ב''הארץ'' http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?... על אמירות בלתי-מבוססות על מצב בריאותו של ראש הממשלה המתפרסמות ב''מקור ראשון''. טוב ויפה. חבל רק שאשרי לא כתב את הדברים האלה במערכת הבחירות האחרונה, כשחברתו למערכת, חנה קים, פרסמה רשמים (אף ללא ציון מקורות) על כשירותו של שרון. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי