|
ה''קהל'' הוא מוסרי, ו''דעתו הקהלית'' הינה מוסרית, ובכיוון ההפוך ענייני מוסר מעצבים את דעתו ואת קודי המוסר לפיהם הוא חי חדשות לבקרים. מה שהיה מוסרי ב - 43 הוא טאבו ב - 2003, ו''יותר חשמל פחות עמל'' מתחלף לו ב''אני חוסך בחשמל''.
להבדיל, עניינים בין מדיניים הם חפים מכל מוסר. כאן נכנסת מילה אחרת המכונה ''אינטרס''. אינטרס מתחלף בין מדינה למדינה, ובין מפלגה למפלגה, ואפילו בתוך המפלגות. עפ''י האינטרסים השונים, יוקע פרלמנטר כזה או אחר בשל נושא ''מוסרי'' שנשלף מהארכיון, ולכשיתחלפו, אין מעשה שהוא בלתי נסלח.
התייחסותך לאירופה כהומוגנית בין מדינות וממשלות שונות גם משעשעת. אני בטוח שכאזרח למדינה אירופאית מפוארת ולאיחוד המפואר אכן היית רוצה לגור במקום מוסרי, ולכן אתה באמת נוטה לחשוב שכך הדבר, אולם האיחוד על מדינותיו השונות עדיין חוטא בעוולות רבות, שפעם מוקעות ופעם מהוללות, הכל בשל *אינטרסים*.
בריטניה של לורד בלפור, שהבטיחה ליהודים את כל א''י, אינה בריטניה של המנדט (בעת ולאחר השואה) שהתייחסה לאודים המוצלים של יהדות אירופה ללא כל אפולוגטיות. צרפת, שתמכה בישראל עד 67, הפכה עורה לחלוטין לאחר מכן, ואף נראה שמעודדת גילויי אנטי-ישראליות ואנטישמיות (ראה התחזקות הימין הפשיסטי). אף גרמניה אינה חפה מפשע בבחישה בקלחת האזורית לשרות האינטרסים שלה בנושא הנפט ויצוא הנשק והידע הגרמני לגורמים שונים במזה''ת.
כך שאני מאוד מתפלא על הכריכה שאתה מבצע בין מוסר לענייני מדינה, ועל כך שאתה מצר על הפערים הברורים המתגלים מדי פעם בין מה שמכונה ''דעת קהל'' לעמדות הנבחרים בפרלמנט. |
אתה מערבב מין שאינו במינו
