|
רוני קליין - אני מתחיל להעריץ אותך | |||
|
|||
יכולת המחשבה והניתוח שלך מדהימות אותי יותר ויותר, והתובנות המעמיקות שלך פשוט מפילות אותי אל הקרשים בכל פעם מחדש. אבל לפני שאשיב מדוע אני חש כך כלפיך - להלן ''לקט גזרי עיתונים'': 2/4/1995: סקר של 1009 נשאלים, כולל ערבים: נתניהו 52%; רבין 48%; 6/4/1995: נתניהו מוביל על רבין 45.9%-32%, ואפילו בני בגין, נביא הזעם הקיצוני ההוא, שמטיח את הדברים המפחידים ביותר ביושר חסר-מעצורים, הוא בעל סיכויים לנצח: 35.4% מול 40.3% לרבין (גאלופ); 28/4/1995: נתניהו מביס את כולם, כולל את רבין: 45% מול 32% (גאלופ); 29/5/1995: נתניהו: 43%; רבין: 37% (מכון דחף); 9/6/1995: נתניהו: 41%; רבין: 37% (גאלופ); 20/6/1995: היוצא מן הכלל שמעיד על הכלל: רבין מוביל באחוז שלם!... 39% מול 38% (מינה צמח, ערוץ 1); 3/7/1995: נתניהו: 44.5%; רבין: 37.1% (גאלופ); 20/7/1995: נתניהו: 43%; רבין: 36%; לא החליטו: 18% (גאלופ); (כל הנתונים לקוחים מדיווחי ה''ג'רוזלם פוסט''). * * * אני מאמין, שחשיבה הגיונית וסבירה אמורה להוביל אדם ממוצע להערכה שנתניהו היה מנצח בבחירות. זוהי מגמתה הברורה של דעת הקהל לאורך החודשים שקדמו לרצח רבין. אבל מי צריך עובדות ונתונים? די בחשיבה אינטואיבית של גאון כגון רוני קליין - על-מנת שיפסוק ש''דוגמן שזיין מהצד'', שהוא גם ''פלצן פוטוגני'' - לא יעלה על הדעת שהיה זוכה בבחירות. * * * אם אגיד חלילה שרוני קליין הוא ''שמאלן'' - אזכה, כתמיד במטר של נחרות-בוז, שהרי ידוע ומפורסם (פירסום גדול) שמר קליין איננו שמאלני ואיננו ימני, לא שחור ולא לבן, לא בשר ולא חלב, לא לא ולא לא... אבל כאילו בעל-כרחו חומקת החוצה אותה השיטה, אותה הגישה, אותו הדפוס ואותה התבנית השמאלנית הידועה: אני מזלזל ביריביי; אני בז להם - משמע הם לא קיימים; אני מזלזל בעובדות ובנתונים - משמע הם לא קיימים; אני מבטל את משמעותם - משמע הם בטלין ומבוטלין; שביתין ושביקין; לא שרירין ולא קיימין. וכך, לעד ולעולמי עולמיא - עד קץ הימין... | |||
_new_ |
רוני קליין - אני מתחיל להעריץ אותך | |||
|
|||
אתה מסתמך בלעדית על סקרי דעת קהל. זה לגיטימי, כמובן. עדיף מכלום. תשאל את שמעון פרס כמה פעמים הוא נבחר לראש ממשלה בסקרים... הוא זה שאמר: סקרים זה כמו בושם. נעים להריח אסור לשתות. מקובלת עלי הקביעה שבסקרים הנשאלים ''מביעים את זעמם'' וברגע האמת, מאחורי הפרגוד, רבים מהם ''נרגעים'' ו''חוזרים הביתה''. ומה, בפועל, קרה? רבין נרצח. שמעון פרס, הלוזר הניצחי, שוב התמודד מטעם מפלגת העבודה. בתקופת כהונתו כראש ממשלה זמני חווינו פיגועי התאבדות רבים באוטובוסים. יצאנו למבצע בלבנון נגד חיזבאללה ובטעות הרגנו 100 ערבים באיזה מאהל. המיגזר הערבי החרים את הבחירות כ''עונש'' לפרס. בנסיבות אלה, ההתמודדות היתה על הקול היהודי כמעט בלעדית. הטענה החוזרת ונישנית של הימין שבקרב הקול היהודי יש רוב תמיד לגוש הימין. והתוצאה, בנסיבות חמורות אלה: לוזר + פיגועים גדולים + חרם מגזר ערבי + הסכם שלום שנוי במחלוקת קשה + דוגמן פוטוגני ורב אמן בתקשורת ודמגוגיה = נצחון דחוק לימין. שהוכרע ממש עם ספירת הקולות האחרונים של החיילים. איפה זה ואיפה הסקרים שלך? רבין היה מפסיד על בטוח? נו, באמת. | |||
_new_ |
עכשיו אתה מתחיל להישמע יותר סביר | |||
|
|||
פרס הוא תופעה ייחודית לא רק בתולדות מדינת ישראל - אלא ככל הנראה בתולדות הבחירות, הסקרים והסטטיסטיקה מאז ומעולם. אז הוא המציא מכתם נאה. ככה זה. אומרים שאת המכתם ''לא היופי אלא האופי קובע - המציאו המכוערים, ואת הביטוי ''הגודל לא קובע'' - המציאו אלה שיש להם יין קטן... אבל זה לא העיקר. אמצעי התקשורת - בכללותם (מלבד ה''ג'רוזלם פוסט'' ו''הצופה'') היו תומכים מובהקים של ''תהליך השלום'', או בקיצור - של השמאל. ניתן להתווכח עד כמה בדיוק, וקשה למדוד את רמת הנטיה בסרגל - עד המילימטר האחרון. אבל נצא מתוך הנחה שהנטיה שמאלה - אז - היתה מתונה. עדיין - למרות זאת, הצליח נתניהו לשמור על יתרון ברור בסקרים - לאורך זמן. אבל נניח שאתה לא רוצה להסתמך רק על סקרים. בחן את נצחונו הסוחף של נתניהו בבחירות לראשות הליכוד: מולו עמד דוד לוי, אחד מוותיקי הליכוד, עם אחיזה איתנה בשטח, ואהדה עמוקה מצד ציבור גדול מאוד של אנשי ליכוד. בנוסף עמד מולו בני בגין, ה''נסיך'', שבהליכותיו, באורח דיבורו, באצילותו ובהשקפותיו האידיאולוגיות הזכיר מאוד את אביו המנוח, שהיה נערץ כאליל על רובם המכריע של בוחרי הליכוד. שניהם גם יחד - לא הצליחו לעבור את רף 50 האחוזים, וזאת למרות עמדות הפתיחה הטובות שהחזיקו בהן. ניצחון סוחף זה בין עשרות אלפי מתפקדי הליכוד, בנוסף להובלתו בסקרים - בנוסף לכישוריו התקשורתיים המוכחים - מביאים אותי למסקנה שרבין היה מפסיד. | |||
_new_ |
סקר מאוחר יותר ממה שהבאת | |||
|
|||
''הסקר הקרוב ביותר ל4 בנובמבר 95 שמצאתי, הוא מה11 באוגוסט, באותה שנה - פחות מ3 חודשים לפני הרצח. אם כן עפ''י המדגם המיצג של מכון ''דחף'', אילו נערכו הבחירות ביום ביצוע הסקר, ושני המתמודדים היו יצחק רבין ובנימין נתניהו, היה כל אחד מהם זוכה ב41 אחוזים מקולות המצביעים. 10 אחוזים לא החליטו, ו8 אחוזים טוענים כי לא יצביעו. אם מצרפים למירוץ גם את רפאל איתן ודוד לוי התוצאות הן: רבין: 39%, ביבי: 31%, איתן: 8%, לוי: 5%.'' | |||
_new_ |
תודה רבה רוזה - סקר מעניין | |||
|
|||
הוא מצביע על שיוויון מוחלט בין שני המועמדים. אם מפלחים את התוצאות בהתאם לפריסה של ארבעת המועמדים - רואים שמועמדי הימין זכו יחד ב-44% מול רבין שזכה ב-39%. בכל מקרה - הסקר הזה לא משנה באופן מהותי את התמונה. יבורך (ותבורך) כל מי שימצא סקרים נוספים - קרובים ככל שניתן לרצח. | |||
_new_ |
סקר ''מדד השלום'' של מכון שטיינמץ | |||
|
|||
29/10/1995. אין כאן מדידה ישירה של אחוז המצביעים בבחירות אם וכאשר, וישנו כאן תיאור של הלכי-רוח סותרים. לכן אני מציע לעיין בסקר תוך כדי מידה של זהירות - ולהמשיך ולחפש סקרים חד-משמעיים של נתניהו מול רבין. להלן הקישור: | |||
_new_ |
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |