|
אם בזכרונות עסקינן הרי שאתה מזכיר לי ספור אמיתי ודי עצוב. אי שם בערבות אוסטרליה יש זן של קופים מאוד סקרן. סקרן עד מוות. כל דבר הם חייבים לבדוק ולא נחה דעתם עד שיגלו במה מדובר. בשר הקופים האלה מאוד חביב על אנשי השבט בכפר הסמוך אולם הבעיה היא שמאוד קשה ללכוד את הקופים הללו. משגילו הילידים שהקופים סקרנים מאוד וביחוד אוהבים הם לחקור כל דבר נוצץ החליטו להתחכם להם. הם קדחו חור בעץ בקוטר שיספיק בדיוק להכנסת ידו של הקוף ומשהבחינו כי הקופים מביטים בהם הכניסו בהפגנתיות חלקי מתכת נוצצים לתוך החור והלכו להסתתר במקום שהכינו מבעוד מועד לא רחוק משם. כמו על ידי מתן אות זינקו הקופים ופרצו בדהרה לעבר העץ כשהם דוחפים האחד את השני כדי להגיע ראשונים.דבר אחד הם לא לקחו בחשבון,שזה שינצח יהיה גם זה שיקפח את חייו.המהיר והחזק שבהם אכן הגיע ראשון ושלח במהירות את ידו לתוך החור כשהוא חופן בידו את ה'אוצר' שבפנים אולם כשרצה להוציא את ידו הרי שאגרופו הקפוץ היה גדול מדי והוא לא הצליח למשוך את ידו מתוך החור הצר. הילידים פרצו ממחבואם והחלו להתקרב כדי ללכוד את הקוף.הוא הבחין בהם והחל משתולל כשהוא מנסה לחלץ את ידו מן החור אולם ללא הצלחה משום שהוא לא היה מוכן לעזוב את ה'אוצר', וכך בשל עקשנותו הוא נלכד וידו נקטעה ע'י הילידים כדי שיוכלו לקחתו ולצלותו על האש. אנני יודע מדוע אולם כשקראתי את דבריך נזכרתי בסיפור העצוב הזה. אני מקווה שלא כאותו הקוף, אתה תשכיל ל'חלץ את ידך' ברגע האחרון ולהינצל. שיהיה לך ולכל עם ישראל שבוע טוב. |
למר פרלמן - זכרונות.
