|
שלום אלכס,
גם אני באיחור, אםם כי מסיבה אחרת: ניכר שאתה כותב את דבריך לא בפעם הראשונה, ומתוך שכנוע עמוק. דבר זה די מרפה את ידי בבואי לטעון טיעונים נגדיים, אבל החלטתי לנסות בכל אופן.
אם הבנתי נכון, אתה לא חוזה פיתרון בשל העילה ש''אין עם מי לדבר''. כלומר, לדידך, אין אף נציג פלסטיני שיכול להגיע איתנו להסכם שהוא קצת יותר מ''גירושין''. אתה משרטט עתיד פסימי שאומר, ''נועדנו לסבול, אז לפחות שנעשה את זה ללא יש''ע'' מאחר ו''פקטור הזמן משחק לרעתנו'' באופן שיביא למדינה דו לאומית או אפרטהייד.
קודם כל, לדעתי אין שום גורם ישראלי היום בעמדת השפעה שרוצה מדינה דו לאומית או אפרטהייד. גם נציגי השמאל, וגם הראשים הנוכחיים והבאים של הימין, כבר נתנו ידם לתהליכים שעתידים להקים מדינה פלסטינית, כך שאין הרבה מה להפסיד מבחינה זו מהישארות בשטח, ודווקא יש מה להרוויח מבחינה אחרת (הארועים כרגע, חמורים ככל שיהיו, הינם עדיין בשליטת ישראל).
נשאלת השאלה, אם כן, עד מתי יש להחזיק בשטח, ואיך יש לשאוף להקים את המדינה הפלסטינית לידינו?
התשובה פשוטה - עד שנוכל להביא לכך שיש פרטנר אמיתי בצד השני. וכאן אני חושב שאתה חוטא למציאות: ערפאת אינו מייצג אותנטי של האוכלוסיה הפלסטינית. רובם דווקא רואים אותו היום כעונש שישראל הביאה עליהם. בוודאי שהוא נתפס כך ע''י רוב הציבור הישראלי. קיימת מנהיגות מקומית מדוכאת, איתה ניתן היה להגיע להסדר לולא הפתעת אוסלו (פעילות שביצע רבין המנוח במקביל לפעילותו של פרס בנורבגיה), וזו נכשלה רק בשל הבאת הטרוריסט מתוניס למחוזותינו. הסרתו תביא למאבק ירושה, בו ינצחו הפעם תומכי הדו קיום, מאחר ועפ''י כל הסקרים וההתבטאויות, מבין הרוב המכריע ברחוב הפלסטיני כי דרך המאבק היא שגיאה, והניתוק מישראל הביא להם יותר נזק מתועלת. תומכים אלה ידועים ומסומנים ע''י ישראל כפרטנרים לגיטימיים. איתם ניתן יהיה להגיע להסכמים בהם לא מפונים ריכוזי האוכלוסיה היהודיים הגדולים, אך מפונים הישובים הקטנים המבודדים בלב הישובים הפלסטיניים.
כל ההכנות כבר מתבצעות בשטח: ההתנגדות הגדולה בעולם לגדר של אריק היא בשל היותה סימון גבול עתידי (ולא גדר מגן). אבו מאזן, שעת', דחלאן, רג'וב וברגותי מחכים להסתלקות ערפאת כדי לסלק את היורשים מטעמו וליצור הסכם טוב ויציב עם ישראל (כשהיורשים של ערפאת הינם בדיוק האנשים איתם נפגש ביילין בז'נבה - עבד רבו ושותפיו).
וכך יתאפשר סיכוי אמיתי ליציבות ושקט באזורנו, תחת החזון של העבר (ארץ יהודיה וקטנה החיה על חרבה) שאתה מעוניין בו בשביל הדרים כאן. |
הערות של בוקר
