  
  
  
|
 |
|
||
  לדוד ולרפי |
|||
|
|||
הבה נספק תעסוקה. אם אפשר לסבסד גידולים יקרים ובלתי משתלמים כדי ''לספק פרנסה'' - מדוע שלא ''נספק'' פרנסה לעשרות-אלפי מובטלים שיחפרו בורות וימלאו אותם? לא רק המובטלים ייהנו ממשכורת, אלא גם קבלני עפר; מפעילי עגורנים; מוסכים של כלי-רכב כבדים; ספקי ציוד חקלאי (אתים, סלי עפר, מכושים, מכולות); אנשי המשרד לאיכות הסביבה, וגם סוחרי דאודורנטים וסבונים. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| החקלאות כאינטרס לאומי |
|||
|
|||
במשך הרבה שנים, לפני, ולאחר קום המדינה היו שני ''אינטרסים לאומיים'' שהשפיעו מאד על מדיניות ונוהלים הקשורים בצריכת מים: 1. לצורך תפיסה ושמירה של שטחי לאום צריך להקצות מים לחקלאות. 2. כדי להאכיל את העם היושב בציון ולהבטיח שגם בעתות חרום תהיה אספקת מזון (במקרה שיסגרו הגבולות תוכל החקלאות לספק מזון) צריך להקצות מים. האינטרס הלאומי הראשון מבין השניים שבעצם נעלם מהחקלאות הוא זה של אספקת המזון. גידול התבואות פסק כבר לפני שנים ונשארו גידול ירקות, פירות וחלב. למרות האינטרס הגידולים הללו מצטמצמים והולכים כי מסתבר שאפילו הסיבסוד דרך מחיר המים ובצורות אחרות לא משיג יעדיו. גם העם היושב בציון, הממשלות, חשב שאין צורך לסבסד את החקלאות והחלו לקצץ בתמיכות. גם לגבי הנתמך האחרון - משק החלב מתחוללים שינויים גדולים בשנים האחרונות (לכאורה בגלל הסכמים עם השוק המשותף). אבל בגדול החקלאות המשתכללת במהירות הפסיקה לפרנס רבים מאלו שעסקו או העוסקים בה. לא היה מנוס לחפש פרנסה במקומות אחרים. האינטרס השני, הראשון ברשימה, הפסיק להתקיים. חלקית זה קרה כי הסיבסוד הופסק בהדרגה וחלקית בגלל הקידום הטכנולוגי וההשתכללות המהירה בענף. אבל גם בגלל סיוע החוץ והאפשרות לרכוש מרכיבי מזון בזול בשוק העולמי (כולל בכספי סיוע חוץ שהפך לנוהג קבוע ארוך טווח). יחד עם זאת ממשלות ישראל במודע החליטו, במודע או שלא במודע, להשתמש בכלים אחרים יותר ישירים לשמירה על אדמות הלאום. עובדתית כל אחד הנוסע בקרבת הישובים החקלאיים רואה את השטחים שכבר הרבה זמן לא מעובדים. עובדה חשובה נוספת שטחי יהודה ושומרון הפכו ליותר חשובים בתפיסה ושמירה משטחים אחרים. התוצאה לא ממש מפתיעה!!! | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| החקלאות כאינטרס לאומי |
|||
|
|||
לדוד סיוון: טיעוניך נכונים עד שאתה מגיע ל---''שיטחי יהודה ושומרון הפכו.... וכו' מה זה שייך שטחי יהודה ושומרון ''ורוכבי האופניים'' לנושא? בשיטחי יש''ע נושא החקלאות הוא שולי למדי ובנושא המים שהוא הנושא שהעלית אין מקומם שונה מכל ישוב אחר. אינני יודע למה ירדת מהבנקט דווקא פה?! הויכוח אינו על יש''ע כי אם על המים. אתה רוצה יש''ע, תעשה פתיל אחר וההתיחסות תהיה בהתאם ובצמוד. השטחים שנראים לך כשטחי בור ליד הישובים, תפוסים ברובם המכריע לתבואות או גידולי חורף, כמו ירקות או חיטה לתחמיף לרפת וכיוב. תמונה זאת שתארת, היא היא התמונה הנכונה האובייקטיבית למצב בו אין מים לגידולים שאינם רנטביליים לחקלאים כלכלית ,ואין מקומם במדינה כ''מייצאי מיים'' דוגמת ההדרים והכותנה בזמנו. בידידות רפי | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| שטחי יש''ע לא הנושא העיקרי |
|||
|
|||
אני מתנצל בפניך, רפי, על הזכרת אינטרס לאומי נוסף שלא קשור ישירות לנושא המים כמו שני האינטרסים האחרים. יחד עם זאת הוא מוזכר כדוגמה לאינטרס שמטופל טוב יותר מאינטרס לאומי אחר - תפיסת שטחים באמצעות החקלאות-מים שנזנח. זה לא ירידה לבנקט כלל וכלל. השטחים הריקים שעליהם דיברתי לצידי ישובים הם שטחים ריקים כל השנה. בחלק מהישובים מדובר על אלפי דונם ממשבצת הישוב שכבר לא בשימוש הרבה מאד זמן (עשרות שנים): 1. בעיקר כי גידולים רבים הפכו ללא כדאיים עוד לפני שלא היה עבורם מים. 2. האינטרס של תפיסת שטחים באמצעות חקלאות איבד מחשיבותו כבר לפני הבה זמן. 3. המחיר הזול של המים הוא חלק ששרד ממדיניות כוללת של תפיסת שטחים באמצעות חקלאות-מים שבעצם נזנחה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| שטחי יש''ע לא הנושא העיקרי |
|||
|
|||
לק''י דוקא אצלינו מנסים לחדש את החקלאות והמרעה ככלי לתפיסת אדמות סביב הישובים. אבל, בדרך כלל המדובר במרעה או בחקלאות בעל אורגנית שאינה נשענת על מכסות מים. ד''ר יצחק קליין כלכלן ממנהיגות יהודית אמר לי בשיחה שאין טעם לנסות לדאוג להספקת מזון לשעת חרום בעזרת חקלאות - אם מכליות הדלק לא יגיעו כל שבוע לאשדוד ולחיפה כי אז כל החקלאות התלויה במכונות כמו טרקטורים וכל מערך הקרור וההובלה ישבקו חיים תוך שבוע. אין ערך למחשבה הזו לדעתו אם כבר עדיף להקים מלאי חרום ולגדיל את חיל הים זה זול יותר ואפקטיבי יותר. החקלאות היחידה הכדאית בשבילנו היא לדעתו חקלאות בעל אורגנית - מענין האם הערכה זו נכונה. אליצור | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| חקלאות בעל אורגנית |
|||
|
|||
אינני מכיר את הנתונים על חקלאות בעל אורגנית. אם היא כדאית מבחינה כלכלית אז יבורכו העוסקים בה. אבל כמו כל דבר בעולם הכלכלי מה שכדאי היום כל הסיכויים שלא יהיה כדאי מחר - צריך גמישות ונכונות לשנות את הרעיון העסקי כאשר תם (כדאיותו) זמנו של הישן. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| האם אתה סבור שלא צריך לספק תעסוקה להמונים? |
|||
|
|||
אולי אתה דוגל בשיטת הקיצבאות? למה כל המדינות המערביות מסבסדות את המגזרים החקלאיים שלהם באדיקות רבה? האם השפל הכלכלי הגדול בארה''ב לא התחיל עם קריסת המגזר החקלאי (הקומודטיס)? מלבד זאת המציאות הכלכלית בה אנו חיים מוכיחה שצריך גיוון במקורות ההכנסות למדינה. לכל מי שהיו לו ספקות בנידון בא המשבר בהיי טק והוכיח לכולנו שלא ניתן להישען על תעשיה אחת (לא חשוב עד כמה היא רווחית בזמן מסוים). אנחנו פשוט לא יודעים מה העתיד צופן בחובו, שימו בחשבון שגם תהפוכות האקלים יכולים לגרום לפגיע באספקת המזון לאוכלוסית העולם כמו גם לעליית מחירים פרוע. בקיצור כל המאמר הזה שהבאתם מגמתי עלוב וטיפשי כדאי שתעבדו את הנתונים שוב ותביאו משהו שמכבד יותר את ציבור הקוראים. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי