  
  
  
|
 |
|
||
  ספירו האיש והדרך |
|||
|
|||
אכן, גם אני גורס כי על כל תגובה או התייחסות להיות קונקרטית לעצם טיעוני האדם אליו מתייחסים וכלל לא לאישיותו. אולם, מסתבר שיש איזשהו קו גבול דק החוצה בין דברים שמותר להגיד ובין דברים שאסור. לדוגמה, לאחר רצח רבין, כאשר הרגישות הציבורית היתה בשיאה, נשאל אדם בתחנת דלק:''מי הבא בתור'' והשיב:''פרס''. הוא נעצר ונחקר, והאדמה לא רעשה. בתקופה ההיא של אבל לאומי ורגישות ציבורית הוא חצה קו אדום בהתבטאות שהיום היתה אולי מעלה אך חיוך על השפתיים. אותה הגברת שפרסמה את ''ראש החזיר'' המפורסם במטרה לפגוע במוסלמים חצתה מבחינתם קו אדום עבה מאד. גדעון ספירו עבר מזמן את הגבול. במדינה מתוקנת היה יושב בבית סוהר על פרסומיו המשווים את חיילי צה''ל לנאצים, ולא רק הוא. בתקופה בה כמעט כל בית בישראל מכיר מישהו שנפל קורבן לטרור או נהרג על משמרתו, דעותיו ודבריו של ספירו אינם במסגרת המותר והראוי לפרסם. כאשר המדינה במלחמה קיומית, יש גבול גם לחופש הבעת הדעה. ולכן, רוני, הניתוח שלך מיותר. לו היינו יושבים כולנו סביב שולחן אחד, ומר ספירו היה מביע את דעותיו כפי שהוא מביע אותן כאן אין ספק כי היה מתעורר חשש ממשי לבריאותו, ולדעתי בצדק. כחייל מילואים נתקלתי בשכמותו בעת הפגנה בגזרת חברון, וראוי לציין את חברי הלוחמים על שלא שברו את עצמותיהם של משטינים אלו. אני הגעתי למסקנה שהאיש אינו ראוי לתגובה. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| אל כל המלעיזים |
|||
|
|||
היו זהירים בכבודו של ספירו. האיש הוא מחשובי הלוחמים שהיו בצה''ל. הוא התנדב לצנחנים בימים שצה''ל היה על הקרשים, והוא היה בין חיילי יחידת הצנחנים שהשיבה לו את כוח ההרתעה. הוא איש שבע קרבות ומלחמות, ובין השאר השתתף בשנת 1956 בצניחה במעבר המיתלה במלחמת סיני, הצניחה הקרבית היחידה בתולדות צה''ל שכבר הפכה לאגדה. מספר העונדים רקע אדום על כנפי הצנחן הולך ומתמעט. אני מכיר את ספירו מהימים ההם ובזמן הזה. הוא היה והינו חבר ואיש רעים, הוא לא יסחוב את התרנגולת מהלול לקומזיץ עם חברים, (יקה, מה אפשר לעשות), אבל לא יסגיר את החבר שעשה זאת למשטרה. וחוץ מזה הוא איש משפחה ואב מסור לילדיו. וגם ראיתי אותו בוכה בסרט. כאשר הוא מבקר את הממשל והחברה בישראל הוא עושה זאת ממצפה גבוה כמי שראה ולמד דבר או שניים בחיים. אני מציע לא לעסוק באישיותו, אלא בדעותיו, שאיתן, דרך אגב אינני מסכים בכלל. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| החברים לנשק הפטריוטים |
|||
|
|||
ככה זה אצלנו ונדמה לי שתמיד יש מיפלט פטריוטי לאנשים מסוימים. גבורת שדה הקרב. נו מילא ,באמת שקשה להחליט מה פאתטי יותר גבורתו של ספירו או המאמר של קליין ,אבל למען הדיוק ספירו הוא מאלה שכותבים לא לעניין אלא לגופו של הכותב (ע''ע תגובותיו פה בפורום),לכן לא פלא שיוצאת קריאה לגופו של ספירו,תגובה הולמת את צורת כתיבתו של ספירו. הלוואי נגיע ליום המיוחל שאנשי דמים משדה הקרב ילכו לדוג דגים באיזה נחל אכזב ויעזבו אותנו לנפשנו ,אם יש משהו מקומם בימין או בשמאל ,זה לקרוא איזו הצטדקות פאתטית בשם החברותה המילטרסטית. חשבנו לרגעים כי הגיע השלב האזרחי ,שסדר היום הוא אזרחי וחברתי ,והנה בשם המגרבצים בא איש להגן על מיטלטריסט שמאלני. ואולי הכתיבה הפחזנית של ספירו שייכת למחוזות הצניחה המיתולוגים ,והרקע האדום הוא לא סתם אדום. וגם ככה קליין טרח לשוא. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| עבר צבאי |
|||
|
|||
הריני מסכים לחלוטין שעברי הצבאי כלל לא רלבנטי לויכוח הפוליטי המתנהל, מה עוד שמדובר בשרות חובה בשנות ה-50 של המאה ה-20, תקופה שמערכת המושגים שלה היתה אחרת לחלוטין (כמעט כל דבר קיבל את התואר הבומבסטי ''לראשונה מזה אלפיים שנה''). הייתי אז בפירוש קורבן של שטיפת מוח שהיתה חזקה במיוחד בתנועה הקיבוצית, שפימפמה את המנטרה לפיה ''התנדבות ליחידות העלית היא שליחות של התנועה החלוצית''. אין ספק כי כיום לא הייתי חוזר על השטות הזו של התנדבות לצנחנים, שלא לדבר על סיכון חיים לשווא בפעולות מלחמתיות רבות שהיום אני יודע שלא היה בהן צורך והיו פרובוקציה ישראלית שנועדה, בין השאר, לקעקע כל מהלך ערבי שביקש לסיים את הסכסוך בתקופה ההיא. אין לי גם כל בעייה עם מי שמבקשים להתעסק עם אישיותי, שהרי האנשים שעוסקים בכך ממילא לא מכירים אותי ולכן כל העסק הזה לא מזיז לי, לכל היותר משעשע אותי; כפי שאני אדיש לחלוטין לאלה שסבורים כי אין בכלל להגיב על דבריי. את שלי אני כותב בטוריי, וכל מה שמתרחש לאחר מכן ממילא לא בשליטתי. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי