|
הן:
1) לבלבל את ''האוייב''
2) ליצור תחושת מצח נחושה של אבסורד ושקר פתולוגי במעין הפגנת כוח שנועדה ליצור תחושת כוח, בעיקר על מנת לגרום למפקפקים לחזור למחנהו.
3) לבלבל גם את הקהל ממנו נבנה ואליו פונה הצורר או הבוזז בשרות הרגרסיה והמלחמה כנגד הקדמה האנושית
וכללית, שימו לב שכל מה שנידרש לעשות כאן הוא בניית משפט מעורפל. אך כזה שמשורבבים לתוכו מספר ביטויי מפתח שאמורים הן לבלבל, הן להונות, והן ליצור כעין תחושת חרדה.
זאת, החרדה אותה שוקד הפושע כנגד האנושות לעורר (כנגד האנושות: בבחינת מהות העניין, הגם שלא בהכרח ברצח רבים) חרדה המעוגנת בכך שידוע היטב שמדובר בבוזז, כזה המשתדל במעט מאמץ (כפי שמתבטא בתגובתו) המלווה בשלבים שונים באלימות חמקנית או גלוייה, לקצור מקסימום של ביזה וניכוס עמל אחרים העולים עליו מכל בחינה. והמשקיעים גם מאמץ ועמל רב בניגוד לתצורה הרגרסיבית. |
לא נותר לי אלא להודות שההבחנה החדה כתער
