|
ימין ופשרה | |||
|
|||
מיכאל, הדוגמאות שאתה נותן, של ממשלות שלא נהגו על פי האיפיון שלהן, אינן מוכיחות דבר. כאשר בגין הגיע לפשרה טריטוריאלית עם מצרים, הוא לא הפעיל מדיניות ימנית. הוא התפשר על השטח, משום שהדבר הביא, לדעתו, יתרון משתלם. המדיניות שלו במקרה זה לא נתקלה בהתנגדות מצד השמאל הישראלי, משום שהדבר תאם את מדיניותו. | |||
_new_ |
בימי השמאל האקטיביסטי ביטחונית היתה הססמא: | |||
|
|||
ידינו מושטת לשלום (אולי עם ''עם זאת'' בתחילת הפסקה ו''כתמיד'' בסופה). ''עם זאת, תמיד שאפנו לשלום''. הימין, עם זאת, גם הוא, בהמשך למדיניות הישראלית המסורתית, מדבר על שאיפה לשלום, אולי תוך התוספת ''אמת'': ''שלום אמת עם שכננו''. מצע הליכוד לכנסת הנוכחית דיבר על ניסיון להשיג שלום אמת (ובבחירות 2001 דובר על ''שלום ובטחון'') כאשר ברקע הדברים דובר גם על ''נכונות לויתורים כואבים''. לטעון שהשלום עם מצריים הינו עניין שהזדמן ''לגמרי במקרה'' וכתוצאה של פרגמטיקה טהורה המנוגדת למדיניות הימנית המוצהרת, חוטא למציאות. | |||
_new_ |
ותזכורת קצרה: גולדה מאיר דחתה את הצעות השלום של | |||
|
|||
מצרים בתחילת שנות ה- 70 . כך שלאמר שהשמאל ''תמיד פשרני מדינית'' מטעה. | |||
_new_ |
ולהגיד שגולדה היתה שמאל זה עוד יותר מטעה | |||
|
|||
_new_ |
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |