|
הקנון וההנהגה: דומה שהנהגת היישוב של הזרם המרכזי | |||
|
|||
ניזקקה ליצירת מיתולוגיית הפועל העברי, והיתה תפוקה עתירת כשרון גרפי-צילומי-טקסטואלי לכינון המיתוס הזה. דומה שהמצב הלא כל כך שכיח הפך לקנון מיתולוגי, כזה שהשרה מרוחו ההרואית על האתוס הרווח שליווה עשייה שגרתית. הוא גם האדיר את ההנהגה, בשוותו למפעל הציוני כולו ש''תחת חסותה'' ההגמונית גוון הרואי-מהפכני ברוח המהפכנית ביותר שרווחה אז, זו של כינון הסוציאליזם במדינת העמלים והחיילים הסובייטית. מיתוס זה איפשר להנהגה גם להיות במעמד נישא של ''גבאי הקהילה'' המוציאים ובעיקר המביאים, שכן התצלומים והטקסטים ההרואיים של הפועלות החסונה העברית סייעו לגיוס כספים אצל יהודי התפוצה שליבם נישא בגאווה נוכח דמות הצבר ההרואי - הבונה, השרירי, מלא החדווה והמשוחרר מתסביכי-גלות . | |||
_new_ |
ועוד נקודה: מנהיגי היישוב בשנות ה- 30 וה-40 הן מהזר | |||
|
|||
ם המרכזי והן הרויזיוניסטי היו במקרים רבים בעלי שיעור קומה פילוסופי ויומיומי, חוכמת חיים, שאר רוח, תבונה ואינטלקט מורכב במידה בולטת. זאת בהשוואה לרדידות הנוראה והצימצום הקרתני המתגלים כיום, כשמה שיש זה בעיקר מעין אופרטיביות תיפעולית נעדרת מימד של עמקות וראייה רחבת טווח. וגם ההשראה ותנופת הדמיון והניתוח התחלפו ברוב המיקרים לפילפולציה מיגעת עד לזרה, במידה שמדובר בבעלי יומרות אינטלקטואליות ותרבותיות. | |||
_new_ |
אולי האיש האחרון בעל עומק והיצוק מפלדה של יושרה | |||
|
|||
וחוכמה ותבונת מעשה ויכולת הקמת מוסדות גדולים בתנועת העבודה היה יעקב לוינסון. האיש הושמץ וחוסל. | |||
_new_ |
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |