  
  
  
|
 |
|
||
  מקורות חיזוק גורמי השביתה הכללית - חלק מראשי |
|||
|
|||
השב''כ, ניתן לסבור בסבירות גבוהה. אלה - היו חוד החלוץ בזריקת ביבי ויצירת אווירת האימים הכבדה בתקופת ברק. ועדיין כיום - אותה רוח רעה שמרחפת. חתר- בחסות הממסד. דיכ- כשל והיכשיל. -דיכ- חייב לעו- למען טובת המשק ויציאת המדינה מרוח הסאוב הכמו מוסרני המכניס עקרות בכל תחום. הכשל העיקרי חרף המיתוס המאפשר המשכו: מה שמצטייר כשורת כשלונות של השב``כ לכל האורך מאז שנת 2001 במניעת פיגועי טבח באוכלוסיה בישראל. זיהוי בדיעבד אינו בבחינת מניעה. מה גם שדומה וכה משוכללים האמצעים וגדולים התקציבים, ומה הרבותא הגדולה מהוצאת מידע ב''שיטות לחץ פ. סביר'' מאנשים שכבר פרופ` יהושפט הרכבי בספריו מאמצע שנות ה- 60 ואילך היצביע לגביהם על נקודות רופפות חברתיות/אישיות - העוינות הצפה התוך-חברתית free-floating hostility ; והחשדנות הבין- חברתית; והחשש המתמיד מניבגדות מצד חברים; ומוסר ה''כבוד'' הלא אוטונומי; וחוסר הישע בהיעדר סביבה קולקטיביסטית תומכת? בעיקר זרועות אחרות הן שמיזערו את הטרור. האיש דומה ונכשל וחייב לעו- . דומה שהוא ירש מכונה יעילה וסאב אותה תוך יצירת נישה קשה . דומה שמדובר באדם בינוני וקטנוני היוצר נישה של כשל ולכאורא סאוב עמוק. ואולי גם לתת את הדין? | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| המדינה הולכת ונהרסת. הרטוריקה המוסרנית ללא דופי |
|||
|
|||
זו שמוכוונת ככלי ניגוח כנגד הימין באופן חד צדדי, מנציחה את המונופוליזם והבריונות. אלה שהיו כאן משנות ה- 20 , לא יתנו למדינה לההרס מאחורי הניראות של מיומנות ומוסרנות קשיחה המחפה על חוסר יכולת. זאת תוך חזות מונומנטליסטית בנוסח הדרום אמריקני של החונטות, אך תוך ריקנות איומה, ואוירת טרור ואימים ''מעודנת''. הרוח החופשית איפיינה את עמנו במהלך הדורות. אין לדעת מניין צצו האנשים הללו וסיגנונם. שנות ה- 50 אינם עוד, ותחתם קיבלנו נובו-רישיות ריקה ובריונית ואכזרית וכושלת. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| השגות אודות דפוסי סירבול יתר תפעוליים של גופים כאל |
|||
|
|||
ה ואחרים. 1) כשל המגושמות הברוקית: בסרט ''מסע להודו'' אנו רואים אביזרים פשוטים שבמקום להיות מותאמים למטרתם באופן ישיר (למשל משאבה)- מתאפיינים ברכיבים מיותרים תוך ''סלסול'' מיותר ועודפות רבה. האם אירגונים מסויימים במדינתנו הפכו לסניף של בומביי מבחינת דפוסי חשיבה ואירגון, ואולי שלא במקרה? 2) כשל שיכרון הכיף שבסמכות נרחבת: הזזת גופים רבים שלא כצורך, תוך טון נימרץ של משימה חשובה. 3) החיים הטובים ואבטלה סמוייה רבה, תוך מיתוס החיוניות והיעילות וההישג. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי