פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
(נכתב בתשובה למיכאל מ. שרון, 21/03/03 3:38)
הקונטינגנטי והממשי: פעולה, דלגיטימציה וכלליות
מיכאל מ. שרון (יום שישי, 21/03/2003 שעה 4:37)
בתשובה למיכאל מ. שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בנימוק 2 הצבעתי על כך ש''הכרעה פרטנית'' של מערכות מדיניות וצבאיות באמצעות חיסול מדינאי היריב לא הפכה לדפוס נפוץ בסכסוכים, עקב רצון להמנע מהפיכתה לנורמה, ולכן לחרב פיפיות כלפי הצד היוזם.

קיימים היוצאים מן הכלל: חיסול מדינאי היריב לא יהפוך לנורמה כאשר:

1) אין סימטריה בין מדינאי היריב ומדינאי הצד היוזם (או מדינאים אחרים) מבחינת לגיטימיות. כאשר מדינאי היריב מצטייר כדמות דמונית, או כאשר חלה עליו דלגיטימציה, הרי שהכלל אותו התויית בפעולתך (חיסול פרטני של מנהיגים כדרך לטיפול בסכסוך), כלל זה לא *יעבור הכללה*. ולכן כלל זה גם לא יחזור אליך כחרב פיפיות, וגם לא יהיה בר-חלות על מנהיגים אחרים במקומות אחרים, מחוץ למרחב הדלגיטימציה/דמוניזציה.

זהו אכן מיקרהו של סאדם חוסיין, שדמותו מצטיירת לרבים כדמונית ושחורה, ולכן ''דמו מותר'' כביכול, מהבחינה של ''מה שתופס לגביו אינם תופס בפוטנציה לגבי מנהיגים אחרים''.

חוסר הסימטרייה היא שמאפשרת תיפעול דפוס זה, ללא שיהפוך לנורמה שגורה, המצטיירת כלא לגיטימית, לא לגיטימית (או לא מוסרית) בגלל העיקרון של ''חיסול המנהיגות'' שהיא מתווה, דבר שבוודאי לא היית רוצה שיחול על מנהיגיך שלך, אילו הפך לעיקרון כללי.

2) אילו הוחל ''עיקרון'' זה על מנהיגים *רבים* בעיראק (טאריק עזיז, שר הכלכלה, הדובר בנושאי עיתונות, נגיד הבנק המרכזי וכד' (ואגב, המעניין הוא שחלק גדול מההנהגה העיראקית הם בני חמולת ''אל תח'ריתי'' עוד משנות ה- 60), אילו הוחל הכלל באופן מסיבי, הרי שבכל זאת היה מוכלל. שכן, יקשה לעשות דהלגיטימציה של אנשים רבים ומגוונים, מבחינת הסבירות והשכל הישר.

3) כאשר קיימת אי סימטרייה גדולה מאד של הכוחות היריבים, הרי שגם אז דפוס הפעולה לא יהפוך לנורמה כללית.

ההסבר המקובל לכך הוא משהו ברוח:
- החזק מאד תמיד מצטייר כצודק,
- right is might (כבר בדיאלוגים הסוקרטיים מתדיין אפלטון/סוקרטס עם המציג עמדה זאת),
- המנצח הוא זה שמעמיד הצד האחר למשפט, משפט המנצחים
- אין צודק כניצחון.

טיעוני כאן הוא תפנית ביחס לגישה זאת. שכן גישתי אומרת שלא ניתן להגיע לעוצמה גבוהה לאורך זמן בלי שבמחנך ישררו עקרונות צדק טיבעי בסיסיים. אימפריות רשע מעולם, אבל מעולם לא האריכו ימים (ראו השגות קודמות שלי בנושא באתר זה).

לכן, החזק מאד והיציב מאד במשך תקופה ארוכה הוא גם במידה רבה צודק מכוח הכרח היסטורי/טבעי/אונטולוגי, ואינו צודק משום שהוא חזק יותר ברגע נתון. זאת משום שיתרון כוח זמני הינו עניין קונטינגנטי, שאינו טובע חותם אונטולוגי הכרחי של ממשות ברת-קיימא, בבחינת תנועת-הציויליזציה או הרוח האנושית או הטבע.
_new_ הוספת תגובה



מיכאל: על הצדק
מילשטיין א. (יום שישי, 21/03/2003 שעה 5:54)
בתשובה למיכאל מ. שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הצדק האנושי, לפחות, קשור ביכולת האורגניזם והמין האנושי להמשיך להתקיים. מי שמחזק יכולת זאת - צודק. ומי שמחליש יכולת זאת אינו צודק
_new_ הוספת תגובה



אכן, זו גישתי, אך השיפוט הוא של תחושת צדק טיבעי
מיכאל מ. שרון (יום שישי, 21/03/2003 שעה 7:38)
בתשובה למילשטיין א.
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

*מיידית* ולא על פי תוצאות ובדיעבד.

ומדוע?

כי בכל נקודת זמן בה הישיג מוצ'צה יתרון זמני, הרי שהוא יכול לצווח: רואים, ניצחון, אני חזק ולכן צודק.

ובגירסה נימהרת כאן באתר: יופי [ביילינסקי], עשית לו בית ספר.
ובגירסה פוליטית ממאי 99 : גדול, יצחק מרדכי, הורדת לקרשים את ביבי בוויכוח בטלויזיה. ולכן האיש החזק והצודק הזה יצחק מרדכי גם הוכתר לאחר מכן וסמוך לבחירות 99 באופן מתוקשר ל''דוד מלך ישראל'' על ידי איזה מקובל.

ואחר מה מתברר? ''הינחתי ידי על כתפה במקרה אך בעדינות'' ''המגבת גלשה נישמטה לה כשיצאתי אליה מהאמבטייה'' ושאר עדינויות.

וכנראה גם מטעם זה היזהיר/קבע התנ''ך הקדוש: ''אל יתהלל חוגר --''
_new_ הוספת תגובה



מיכאל, אם הבנתי אותך יש איזו סתירה בדבריך
אנה (יום שישי, 21/03/2003 שעה 15:06)
בתשובה למיכאל מ. שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

או שמדובר בחילוקי דעות לגבי פרשנות היסטורית. בכל אופן, ''השיטה'' לרצוח את המנהיג היא עתיקה וגילה בערך כגילה של האנושות. אין לי מושג מאין שאבת את העובדה שהשיטה הזאת כבר לא עובדת. אפשר להגיד וכבר נאמר לדעתי שהשירותים החשאיים הם הצד הלא מודע או התת-מודע של המדינות והלאומים, וכי באירגונים אלה באים לידי ביטוי היצרים האפלים הרצחניים והאכזריים של העמים, וכל שאיפותיהם הבלתי מעודנות מתממשות. מנקודה זאת, כשמתבוננים על ההיסטוריה אפשר לראות ש''השיטה'' לקפד את הראש לא השתנתה במאומה מאז ימי קדם וכי זאת הדרך הקלה היעילה והקצרה ביותר להכרעת סכסוכים.

השאלה היא מה המכשולים בדרך להשגת היעד הזה. ומי הוא שפועל בדרכים האלה ובשם איזו אידיאולוגיה. ברור שפעולה כזאת צריכה להיעשות בתיאום עם מסלול דיפלומטי ויצירת לגיטימיות וכו' שנעשית על ידי עשיית דה-לגיטימציה של היריב ויצירת תדמית של נחיתות מוסרית של היריב וכו' כמו כן וכמו תמיד הידע המודיעיני הוא שמאפשר קיפוד ראשיהם של מנהיגים וכמובן דעת קהל אוהדת/מקבלת/מסכינה למעשה זה וכו'. ברגע שהתנאים כפי שנהוג להגיד ''בשלים'' יוצאים לדרך כזו או אחרת.

כלומר, אני לא רואה הרבה שינויים בכל אלה אלא רק שינויים צורניים חיצוניים. יש כסות של הרבה טכנולוגיה אבל מתחת אותה החיה. במהות אפשר להגיד שאפילו כמעט דבר לא השתנה מאז ימי המקרא.
_new_ הוספת תגובה



הייתי מוסיף למען הסדר הטוב-
טרה 001 (שבת, 22/03/2003 שעה 8:02)
בתשובה לאנה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

שמה שכתבה אנה- גם הבנתי,וגם עם חלק הסכמתי-ושדוקא הוכח שזה עבד...לצערנו.
בניגוד לדברים שעליהם הגיבה-הזקוקים[באופן דחוף]לעורך לשוני, ולא רק.
_new_ הוספת תגובה




חזרה לפורוםהסיפור המלא
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי