|
דברי השופט חשין על הפלייה וכירסומה במרקם החברתי | |||
|
|||
זו ממש קלסיקה של תאורייה משפטית/מדינית. והייתי מוסיף: תחושת התרעלה של ''לית דין ולית דיין'' שהאפליה נותנת לה מקום יותר מכל תופעה אחרת -כל אלה הם בבחינת זריית מלח על פצעי אזרחים רבים בארצנו, מוכשרים וטובים, שהתנסו ברעה חולה זאת חזור והתנסות. איכה הפך עקרון בסיס ראשיתי של שלטון החוק לרטוריקה ריקה, והנורמה - לפרובוקציה חוזרת ונשנית המפלחת את קרביו של האזרח שוב ושוב עקב הפרתה השרירותית בכל מגזרי החיים. | |||
_new_ |
מיסמך מזעזע | |||
|
|||
תאוות שררה והנטייה לשחיתות הן חלק בלתי ניפרד מהאופי האנושי. מי שמיתעלם מזה הוא בבחינת בת יענה הטומנת את ראשה בחול. כאשר נותנים בידיו של אדם סמכות הוא יישתמש בה, ורוב הסיכויים הם שהוא ישתמש בה לרעה. כאשר נותנים בידיו של אדם סמכויות בלתי מוגבלות, הסיכוי שהוא ישתמש בהן לרעה הופך לוודאות. שופטים הם בסך הכל בני אדם, ותאוות השררה עולה להם לראש כמו לכל בן תמותה אחר. סיפרו של יוסי דר הוא מיסמך מאלף, אבל לא פחות מאלף החומר המובא מדי שבוע במדורו של העיתונאי יואב יצחק ב''מעריב''. | |||
_new_ |
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |