|
כאשר הגיע העליה המסיבית הרוסית היו שם בני כל הגיליים, להבדיל מהישראלים המצויים הם בחרו לעבוד בהתחלה בכל מה שיש ורק לאחר מכן לפנות למקום שאליו הם הוכשרו ברוסיה. הם עבדו בכביש ובשמירה ובכל מה שיש על מנת להביא כסף, והיום אין באחוזים למרות שלפי השיטה שלך אמור להיות הבדל גדולן בין אחוז הבלטי מועסקים במגזר הרוסי שעלה באותה תקופה לבין מיגזרים אחרים.
אני אכן צעיר אולם בעבודה שלי יש גם מבוגרם יותר ממני שחלקם הגדול בוחר לעבוד בשכר לא גבוהה במיוחד אבל הם מבינים שאיש לא חייב להם דבר. ואם הם לא יעבדו לא יהיה להם כסף.
ואכן יש אנשים טובים מאוד בין המפוטרים חלקם הלא קטן שהתרגל לעבוד בתנאים אילו וארים מסרב היום לעבוד, במידה וכל אוכלוסית המובטלים שלנו הייתה מגיל 40 הייתי אומר ניחה אכן בגלל הגיל אין עבודה אולם כמות האנשים ב\גיליים 20 - 40 מספיק גדולה , אנשים אילו יכולים למצוא עבודה אם ירצו.
כמו שציינתי בדימונה לא היו מונים אנשים לעבוד בכל גיל בחקלאות כאשר הם אפילו לא שאלו מה השכר.
מפעלי ים המלח היו באותו הזמן באותה צרה כייון שלא היו להם עובדים.
המוטיבציה שלך חשובה לכל בעל מפעל, לא בכל העבודות יש צורך בכוח גופני כחלק ניכר מהעבודשה, מה לעשות שלא מעט עבודות דורשות דברים נוספים כמו שרות איכותי, ועבודה במשך 90 אחוז חפחות מהזמן שעליו משלמים לך.
כאשר נעשה סקר כמה חושבים העובדים במקום שבו אני עובד עליהם לתת עבודה ביחס לזמן שהם נימצאים הם טענו כי 70 אחוז זה תקין. זאת אומרת שהם רצו 30 אחוז שכר על הפסקות סיגריה ושיחות אישיות.
אני מאמין ש90 אחוז מהזמן שאתה בעבודה צריך להיות מושקע בעבודה לפחות.
בוודאי שמי שלוקח עובד זר לא יקח ישראלי אפילו באותו שכר, אצלנו בחווה עובד זר נתן תפוקה של יותר מ30 אחוז יותר מישראלי באותה עבודה בדיוק אם אותם תנאים בדיוק. ופה הבעיה. (ואני מתכוון לאילו שנתנו את התפוקה הגבוהה ביותר מהישראלים והנמוכה ביותר מהזרים, מלבד ישראלי אחד שלהפעת כולם נתן תפוקה יותר מהעובד הזר הטוב ביותר. איך הוא עשה את זה? הוא אמר לנו כי הוא בא לעבוד ולא לעבודה.
אני לא מטיף מוסר אני חיי מציאות ורואה מה קורה ביותר ממקום אחד שבו הייתי בחיי וביותר מעבודה אחת שבה עבדתי, מרבית העובדים לא עובדים את מרבית הזמן שהם אמורים לעבוד. אלא עסוקים בהרבה מאוד דברים אחרים.
רק כדרך אגב אני במקום שאני עובד במשך יותר משנתיים הגעתי אליו בנסיעה בתחבורה ציבורית שנימשכה אז יותר משעה וחצי הלוך ושוב בדרך כלל לכל כיוון, תמורת שכר שהיה אז קרוב מאוד לשכר המינימום.
וקניתי בדרך בורקסים לאכול ארוחת צוהריים שם כיוון שזה היה עדיין יותר זול מהמסובסד.
להבדיל מהרבה אחרים ששמעו איפה אני עובד כאשר הייתה עוד דרישה לעוד אנשים ולא היו מוכנים לנסוע את הזמן הזה בתחבורה ציבורית.
העובדות מדברות בעד עצמן, חוק טל הוא העובדות, האברכים שמקבלים כסף ממני וממך על לימודי התורה שלהם הן העובדות, אילו שבדימונה לא מוכנים לעבוד הן העובדות ואילו שלא מוכנים לעבוד בלי מזגן הן העובדות, שגילי הצעיר יחסית שכבר שנים רבות מידי עושה מילואים לא יטעה אותך. |
סלחתי אבל לא מדיוק
