| למשל. האדם הינו יצור ממשי הפועל וחי במציאות ולא בועה או אד מתמר. אולי ימינו הינם כ''צל עובר'' אך לא פעולותינו - אלו מוסיפות לעלמא. לכן ריכז וקיטלג הרמב''ם את רכיבי העשייה ב''משנה תורה''. מאידך, העדפת ה''דיבור הגבוה'' אך העילג הינו ענינם של העצלים והשרלטנים.
למד מהרמב''ם שהיה איש המחשבה בצד הטירחה בפרטים עד לקטן שבהם (תוך מיונם הרציונאלי), הרמב''ם שהיה איש עמל מאד - גם רופא מהמעולים שבדורו, שכתב גם סיפרי רפואה, וידע לרפא את הגוף ואת הנפש העייפה. לרמב''ם נהרו סטודנטים לרפואה מצרפת ושאר מדינות אירופה ללמוד ולהתפתח.
ואילו דבריך - מה הם אם לא רוח כבדה ונוטלת חיים, פרי העצלות של כותבם? |