  
  
  
|
 |
|
||
  ושוב |
|||
|
|||
סדרת ''דני דין '' היא מה שהיא: סדרה של ספרות קלה הרפתקנית וקומית . ואלה מתבססות אך ורק על סטריאוטיפים . וכך הוא לגבי מרבית הסדרות האחרות מסוג זה ג'מס בונד של פלמינג למשל שבהם כל הנבלים הם גם טיפוסים אתניים ( ולרוב בני תערובת אתניים ) כמו גם מרבית סדרות ההרפתקאות שנכתבות עד היום עד תום קלאנסי ועד בכלל , דנידין הוא בחברה ''טובה ''. אפשר להתלונן על כך אבל כך הוא בסדרות הרפתקאות ,יש צורך באוייב קל לזיהוי. בדנידין האוייב הם הערבים. בזמן הכתיבה האוייב היה ( ועדיין הוא ) הערבים אז הסופר לא ניסה להיות פוליטיקלי קורקט לגביהם ,ואני חושב שזה מגוחך לתקוף את הספרים בגלל סטנדרטים של פוליטיקלי קורקטיות . | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| הטיעון שהבאת מעורר פליאה ותמיהה גדולה |
|||
|
|||
העובדה שיש ''רעים'' גם בעולם ''הגדול'' מנקה מישהו מאחריות? נכון שספרות זולה משובצת בסטיראוטיפים, חלקם הגדול על בסיס אתני ירוד וגזעני. אז מה? האם זה אומר שעלי לעצום עיניים? הניסיון למצוא פן חיובי בספרות הזאת ''למרות הכל'' עוד יותר מוזר. יש ספרות הרפתקאות שאין בה צל של הומור אתני ירוד וגזעני. וההסבר על ''אויב קל לזיהוי'' בכלל איום ונורא. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| וכי למה? |
|||
|
|||
את מנסה לשפוט בסטנדרטים של היום של הפוליטיקלי קורקט אנשים שכתבו לפני 30-40 שנה כאשר הסטנדרטים היו שונים לחלוטין. הסופר לא חשב שהוא עושה מעשה נורא כל כך מכיוון שהוא חשב שבכך הוא ממלא חובה פטריוטית מצד אחד ומצחיק את קוראיו מצד שני. הוא לא הציג את הערבים כיצורים מתועבים ומאוסים שיש להשמידם, אלא רק הציג אותם כאנשים מגוחכים שאפשר לצחוק עליהם (זאת הייתה סדרה קומית אחרי הכל) והאויבים של הגיבור, לא בדיוק אותו הדבר כלל. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| וכי למה שזה חשוב |
|||
|
|||
זה למה. אני חושבת שהסטנדרטים שלי מוחלטים בהחלט. אני יודעת על מה שאתה מדבר ולמה אתה מתכוון. אבל אתה קצת מיתמם לדעתי וגם קצת סלחני, אולי עצל; לא מודד את הטקסט לפי אמות מידה נכונות. לא רק מטעמי מוסר אלא כדי להבין את תכליתו. לדנידין היו יומרות דידקטיות. אבל אתה כנראה לא רוצה להבין זאת. ועוד. היום באים בטענה לטקסטים שהפלסטינאים שוטפים בהם את ראשם של הילדים שלהם; חשוב להבין שעל הספרים האלה גדלו הילדים הישראלים שהיום משרתים בצבא בדרגות בכירות. אחר כך מתפלאים למה הצבא נהייה כל כך ימני וחד צדדי וחד ערכי ואיך טייס זורק פצצה של טונה באמצע עיר ומפקד חיל-האויר ''ישן טוב בלילה''. הם גדלו על דנידין, חסמבה ועוד ''ספרי הרפתקאות פטריוטים'', על מפלגת העבודה המפאייניקית שהייתה בערך כמו הליכוד היום, על מערכת ערכים שנמעכה תחת מכבש שאתה קורא לו פטריוטיות, אבל למעשה נשחקה תחת מכבש של ''אנחנו הכי צודקים''; בהתחלה הייתה לזה הצדקה כלשהי ואלי אפילו הכרח - השואה, הקמת המדינה; אבל אחרי מלחמת ששת הימים הכל התחיל להסתאב כהוגן. הציונות התחילה להיות תנועה די רקובה, עד כמה שקשה לי לומר את המילים האלה. ודנידין ושאר חבריו ההרפתקנים משקפים הרבה מן התהליך הזה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| דנידין היא אכן בדרכה שלה סדרה ערכית מאוד |
|||
|
|||
לסופר יש ערכים שחשובים לו שהוא רוצה להעביר לקורא. ובין הערכים יש הקביעה שאנחנו צודקים ושהאוייב שונא אותנו ורוצה להשמידנו. אפשר להתווכח עם המסר הזה כפי שאת עושה אבל זה מה שהוא חושב. בכל מקרה לעולם אין בספרים האלה את אותה שינאה תהומית נאצית של השמדת עם כלפי היהודים שיש בספרים הערביים המכוונים לילדים. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| הטיעון שהבאת מעורר פליאה ותמיהה גדולה |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| הטיעון שהבאת מעורר פליאה ותמיהה גדולה |
|||
|
|||
אני יודע שאת לא יכואלה לענות לי אבל אני מעריץ את הספר שלך קופיקו | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי