  
  
  
|
 |
|
||
  הרתעה מתחילה בבטחון עצמי. ותודה על הניתוח המענין. |
|||
|
|||
המקבילה לדבר, בהתמודדות בין פרטים, היא שפת הגוף. המרתיע בעל הבטחון העצמי משדר, באמצעות שפת הגוף שלו, את בטחונו העצמי באופן לא מודע, שנקלט גם בלא מודע של הנרתע. ההתנהלות התרבותית, הלא צבאית, שלנו מעניינת את אויבינו לא פחות מצעדינו האסטרטגיים. מכאן שהשיקום התרבותי שלנו צריך לעמוד בראש מעיינינו. לדעתי, השיקום התרבותי הזה הוא קנייה מחדש של זהותנו היהודית. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| נאמר כבר ''לא מפחידים יונה ביין'' |
|||
|
|||
כפראפראזה על הפתגם הגס המוכר בודאי לרוב קוראי הפורום. ובכן, כוונתי היא שגם בהרתעה צריך לעשות שכל. חוק המדבר, החוק הבדואי הקדום שעבר לחוקי האיסלם, קבע את נקמת הדם, כמרתיע הגדול ביותר. עין תחת עין, שן תחת שן, דם תחת דם, וכו, שעבור כל יוצאי החנוך המערבי נראים כברבריות, וחזרה לפרה-היסטוריה, הינם מושגים שרירים וקיימים בחלק זה של העולם. במדבר, בין שבטי הבדוים בינם לבין עצמם, כמעט אין מעשי עוולה כמו רצח, אונס וגניבה מסיבה אחת: כל מעשה כזה חושף את משפחת הפושע לנקמה אכזרית לדורי דורות. האינטראקציה בין העולם המערבי לבין העולם הערבי המחישה כי ההומניזציה שחדרה לחוקים המערביים לא יעילה כנגד טרור איסלמי. ה''הרתעה'', שהתממשה בהפצצת מבנים ריקים, או בהשלכת פצצת 1 טון על גבעה ריקה מחטיאה את מטרתה כנגד אנשים שמראש החליטו כי כוונתם להמית נפשם בכפם ולקחת עימם כמה עשרות ''כופרים'' או ציונים... אעשה כעת פסק זמן ואספר לכם על נסיוני האישי בהלכות הרתעה... בשנת 1938, בהיותי בן 18, התגייסתי לנוטרים ושרתתי במשטרה הבריטית בואדי ערה. מפקדי הישיר היה סרג'נט בריטי, שידע לייצר הרתעה הרבה מעבר למה שכל צה''ל מסוגל לייצר עם מטוסי קרב יורקי אש וטנקים אימתניים. לדוגמא: נתפסו 2 ערבים באיזור כפר קרע באישון לילה. בידי אחד מהם היתה חרב גדולה והשני אחז אקדח עם סמל של צבא הוד מלכותה. הם הובאו לפני הסרג'נט ונושא החרב נשאל ע''י המתורגמן: מה היה לכם לחפש בלילה? שום דבר, ענה הערבי, יצאנו לטייל... ''hang him'', פלט הסרג'נט מתוך שפמו הדק ... ''and bomb his house and... shoot his father''. ו- 2 שוטרים הוציאו את הערבי ואכן תלו אותו למוות...מה היה לכם לחפש בלילה? הערבי השני, שנשא את האקדח, התקשה להסתיר את פחדו. התכופף, בכה בכי תמרורים, נישק את נעליו של הסרג'נט וביקש רחמים, הרצפה התמלאה בפיפי שעשה מרוב פחד. סליחה, אמר, טעינו, עשינו שטות, סלח לנו. ומכאן הסגיר הערבי את כל מי שידע ששייך לכנופיה שבצעה מספר רציחות באיזור גבעת עדה. הערבי נדון אח''כ למוות, וכל חברי הכנופיה שרצחה את משפחת פלנר בגבעת עדה נתפסה, בתיהם, כמובן, פוצצו ומשפחתם הוגלתה למדבר הירדני. ראוי לציין כי לאחר מקרה זה כמעט לא נעשו פעולות איבה באיזור ואדי ערה כל שנות השלושים והארבעים. הסרג'נט זכה בכפרים לכבוד מלכים, הפחד ממנו יצר כבוד, הרבה יותר מטנק שמקרקש ומרעיש כמו כרוכיה ורצים אחריו שבאב עם אבנים... כמובן שמדובר בתקופה בה היו הבריטים עם עם מסורת בשליטה על natives, וחוקים הומניים לא היו בראש מעייניהם. אולם, המעשה, לו הייתי עד, המחיש לי כי בחלק זה של העולם בו אנו חיים, מעשה ההרתעה, חייב ''לדבר'' ולהפוך למשל ולסמל, עם קבלות מעשיות. התופעה של משלוח פלגת שריון לכפר , קרקוש ורעש לא יוצר אצל הערבים כל הרתעה, אלא כר לספורי גבורה איך ילדים גנבו מהטנק תוך כדי תנועה ברזנט או אפילו מקלע שלם... גם מטוס שמפציץ מבנה חצי הרוס מההפצצה שנערכה בעבר לא מרתיעה... דוגמא לפעילות מרתיעה: לאחר מקרה ההתקפה היום הפריימריס בלכוד, נהרגו אמנם 2 המחבלים מהכפר ג'ילבון. אולם צריך היה גם להרוס את בתיהם, בתי קרוביהם, להעלות את משפחתם הקרובה, אחים, הורים, ילדים, אחיות למסוקים, ולהורידם ללא! תעודות או מים במדבר הסודני או הסעודי או בים עם או בלי נחיתה... המעשה הינו חמור לפי קריטריונים הומניים אירופיים מערביים, אולם צודק מאין כמותו לפי קריטריונים ערביים איסלמיים. אין צורך לפרסם מעשה כזה, השמועה היתה עושה את שלה ומובטח שתוך תקופה קצרה תפסיק שפיכות הדמים. ברגע שידע כל שהיד כי גורל משפחתו יהיה חורבן, מוות והגלייה, תושג ההרתעה הנדרשת. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| רצח מסעוד אלון מזכיר לי רצח דומה מילדותי בטבריה |
|||
|
|||
זכות לי להיות בן למשפחה טבריינית שרשית, שניתן למנות את קורותיה לימי קדם ורק בארצנו, ארץ ישראל. סבי מצד אימי, מכלוף(!) תורג'מן, הגיע לישראל כילד קט בשנת 1860 מהמע'רב, היא צפון אפריקה. ילדותו של סבא עברה בישוב שפרעם, שראשיתו יישוב יהודי, ובסופו, בלחץ פרעות שערכו הערבים ביהודים, הפך להיות יישוב ערבי. יהודי שפרעם עברו להתגורר בטבריה או בצפת (גולים בארצם)... ובכן, (וסליחה מהקוראים שכדרך הזקנים, מעט טרחן אני)... סבא נהג להתפרנס ממסחר עם הערבים , עשרות שנים נהג להעמיס את פרדתו בביגדי ערביים, ולצאת לסחור עימם בישוביהם שבגליל. עשרות השנים שסחר עימם, הקנו לו בטחון, שידידיו הם. הוא נהנה מאהדתם, ואף נהג לספר כי כנופיות השודדים שבדרך נהגו בו כבוד, ולא נטפלו אליו. יום אחד, בהיותי ילד בן 5, בשנת 1924 כמדומני, הגיע לביתנו פלדמן, השוטר ממשטרת טבריה, והודיע לנו כי נמצאה גופתו של סבא שחוטה ושרופה בכפר ילדותו שפרעם... הוא נרצח ע''י בניהם של ''חבריו'' הטובים מילדותו... גם מכלוף אלון ממנחמיה, נהג לסחור עם הערבים עשרות שנים ונתן בהם מבטחו... להזכיר לחברינו השמאלנים: רציחת סבי, לא נבעה מ''התנחלויות או מכבוש... או דיכוי כלשהו... | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מה לדעתך כן היתה הסיבה לרצח? |
|||
|
|||
אני מכיר סיפור דומה משנות השלושים ששכן ידיד רצח מתיישב יהודי שעבד אותה שעה בגן הירק. אולי פעם ידעתי יותר על נסיבות העניין ולכן רק אנחש שהרצח היה על רקע לאומי-פוליטי. האם גם הסיבות לרצח סבך הן לאומיות פוליטיות? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אתה לא חושב שזו היתה |
|||
|
|||
''פעולת מחאה'' של מוסק זיתים שוחר שלום על כך שעקרו לו כמה עצי זית? אני לא רוצה להישמע ציני, אבל האם זה לא מה שספירו, או לחילופין קול אדוניו אבנרי, טוענים בכל פעם שהם אומרים ש''צריך להבין מה מביא אנשים למעשים כאלה''? חיים בר לב, כשהיה שר המישטרה בממשלתו הראשונה של יצחק רבין, אמר בעיקבות רצח של שישה צעירים יהודים בחברון ש''היהודים לא צריכים להימצא בו הערבים אינם רוצים אותם''. אולי במקום זאת צריך היה לאמר ש''היהודים צריכים לדאוג שלא יהיו ערבים במקומות בהם הם רוצים לחיות''. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ישראל, אני שאלתי שאלה ואתה כדרך יהודי עונה בשאלה |
|||
|
|||
אני באמת שאלתי לא בשביל לעורר התנצחות. כמו כל דבר בעולם לרצח יש סיבה כולל רצח של יהודים על ידי ערבים. אם בן אדם מעלה את רצח סבו לפורום יש בזה אמירה וגם עמדה שכדאי לנו להבינה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| תשובה לדוד. |
|||
|
|||
אכן התעמקתי ברציחתו של סבי. הסבות השלמות והברורות לרציחתו ניתנו במשפטו של הרוצח שנתפס לאחר כשנתיים ע''י משטרת הוד מלכותה. לטענתו, הוא חשש, שאבי יבקש את חלקת הזית שרשומה בטאבו על שם משפחתנו עד היום החלקה נמסרה למשמרת לאביו של הרוצח ע''י אבי סבי. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אבי, לפי תשובתך הרצח הזה היה על רקע |
|||
|
|||
לאומי. הצד הערבי רצה/רוצה את כל ארץ ישראל וכל האמצעים כשרים. במקרה שאתה מתאר הערבים השתלטו ע שפרעם, אולי לדורות. במקרה שאני זוכר (מסיפורים במערכת החינוך שבה גדלתי) אנשי הישוב שלי גברו. במקרה הפרטי הפתרון לבעיות כאלו, כך נראה לי, הוא הבא להורגך השכם להורגו. האם זוהי התשובה גם במקרה הלאומי? לאן זה מביא אותנו והאם זה מפרק את מעגל האיבה/אלימות? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לאבי ולדויד, לא היתה לי כל כוונה להתנצח עם מי שהוא |
|||
|
|||
כל מה שרציתי זה להציג באור הנכון את האפולוגטיקה בה משתמשים ספירו, אבנרי ובעלי זיכרונות אחרים כדי להצדיק את מעשי הרצח של הערביים. במיקרה קלעתי ''בול'' בכך שכמו בשקרים של ספירו הרקע לרצח קשור לעצי זית. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| האם אירוע הרצח הזה מתועד היכן שהוא? |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| [*] הכותרת הוסרה בשל ניסוח לא ראוי |
|||
|
|||
זה לא מה שברלב אמר | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מנפלאות הזיכרון הסלקטיבי! |
|||
|
|||
לך לארכיון, תפתח את העיתון וקרא בקול מילה במילה את מה שבר לב אמר. צפוייה לך אכזבה גדולה בחיים. בר לב אכן אמר בדיוק את מה שציטטתי ואפילו לא טרח להסתתר מאוחר יותר מאחורי התרוץ ש''הדברים הוצאו מהקשרם''. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| בת משפחה משפרעם שעברה לטבריה |
|||
|
|||
המשפחה עברה לפני מאתיים שנה משפרעם לטבריה. שם חיתה עד 1948.לא משנה מה אגיד יאמרו לי חברי האשכנזים - אז את מרוקאית? זו הסטיגמה ליהודים שישבו מימי דוד המלך. כל פולניה שאוכלת במזלג חושבת עצמה נעלה. אימי ייקית ואבי יהודי מארץ ישראל דורות החל מחורבן בית שני ומשפחה מגירוש ספרד. שמרתי שם משפחת אבי בגאווה גדולה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אלמנט מכריע בפיתוח כושר הרתעה |
|||
|
|||
הוא חוסר הוודאות. ההרתעה החזקה ביותר מאבדת מערכה אם האוייב יודע מה ומתי אתה מתכונן לעשות לו. כמו שבמילחמה קיים המושג ''ערפל הקרב'', במניעת טרור, הפחד מפני הבלתי ידוע יכול להיות גורם אפקטיבי. תשאיר לאוייב לנחש מה בדיוק מצפה לו, באיזו עוצמה זה יירד עליו ומתי ואיפה זה יקרה. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי