|
אין בינהם ולא כלום, למעט השורש הלשוני המשותף.
באשר לחוק השבות, לעניות דעתי יש למחוק אותו מספר החוקים ולעגן בחקיקה מסודרת את התהליכים של הגירה לישראל וקבלת אזרחותה. יש בהחלט מקום (והצדקה) לכלול סעיפם שיקנו העדפה ליהודים אם רוצים, אבל יש להפסיק את מתן האזרחות האוטומטי, ויפה שעה אחת קודם. הנסיבות שהצדיקו את קבלת החוק הזה בזמנו אינן קיימות יותר והגיע הזמן להחליף אותו.
זכות השיבה היא לב ליבו של הסיכסוך. זו פיקציה שהומצאה ע''י הערבים כדי לאפשר להם הנצחת הסיכסוך לדורי דורות. כל עוד הנושא הזה על סדר היום, כל מחווה או וויתור ממשיים או סימליים שישראל תעשה לא יעזרו כהוא זה, ולא יתרמו מאומה להשגת הסדר כל שהוא. בניגוד לנושאים אחרים (שטחים, היתנחלויות או אפילו ירושלים) בהם ניתן למצוא פשרה, בנושא זכות השיבה אין כל מקום לפשרה, אפילו לא בדיבורים.
כל עוד הערבים מסרבים לרדת מהעץ הזה, כל היתר הוא בבחינת טחינת מיים ותו לא.
היצמדותם של ספירו, אבנרי ותואמי החשיבה שלהם לנושא היא הוכחה שאצלם כל הדיבורים על ''שלום'', ''צדק לפלשתינאים'', ''זכויות האדם'' וכו', אינם יותר מאשר מס שפתיים. כל מה שהם מעוניינים בו זה הנצחת הסיכוך. למה? אינני מתיימר לרדת לנבכי נישמתם של אנשים שמסוגלים לראות במי שהוא כמו ערפאת בעל ברית. |
חוק השבות ו''זכות השיבה''
