|
שלום?
לשיטתי כל מה שמונח על הפרק הנו ''הסכם גירושים'' ולאו דווקא ''הסכם שלום''; בסרט הזה היו הפלסטינאים והישראלים כבר כמה שנים טובות ביחד, ועושה רושם שלחלק גדול מהצופים בצידי המתרס נמאסה ההחלטורה הזו. אין שום טעם לצאת בהצהרות פאתטיות בדבר ''השלום'' אשר או-טו-טו עומד לפרוץ מאחורי הדלת, אם רק יתמלא תנאי מסויים זה או אחר, דבר אשר מיכאל מ. שרון באחת מתגובותיו כינה, ובצדק, כ''נקודת אושר אין סופית''.
אני חושב שנסיגה חד צדדית לקווי 67 בתוספת גבול מתבקש למצב חדש זה, אשר אין מניעה כי יהיה בחזקת גבול-פתוח - הינם ברובם צעד נכון בדרך רצוייה, גם אם אין הדבר קשור בסימפטיה הדדית. שיטתי זו גורסת, כמו כן, כי הפלסטינאים יקבלו פיצויים סבירים לצורך בניית מדינתם, אשר חלקים מהם ישולמו על ידי מדינת ישראל למען סגירת נושא זכות השיבה אחת ולתמיד.
דווקא אלה המעוניינים ביצירת הסכם מודעים היטב למצב שבו הסכם שלום ובר קיימא עלול להיות מטורפד לנצח עם הפלסטינאים בגין דרישתם ועמידתם על זכות השיבה אל תוך הקו הירוק, בדיוק כפי שישראלים שונים יעמדו על זכותם הבלתי מעורערת ל''עיר שחוברה לה יחדיו''.
לעיתים עדיפים המעשים הישירים על דיבורי סחבת של שנים. נסיגתו החד צדדית של ברק מדרום לבנון יכולה להוות מודל בכוון זה. |
אורי: מה רע בנסיגה מלאה לקווי 67 ללא הסכם
