  
  
  
|
 |
|
||
  רע, אבל לא נואש. |
|||
|
|||
לק''י המצב בקיבוץ הדתי רע אבל לא נואש. קודם כל החובות שהם צברו הם נמוכים מאוד, ועל כל פנים ניתנים לשליטה במסגרת התנועה ללא צורך בעזרה מבחוץ. הבעיה העיקרית היא שאין מצטרפים חדשים. המסגרת הקיבוצית איבדה את קיסמה. בעיה זו נפתרה על ידי הקמת שכונות ליד הקיבוצים. כך קיבוצי קו הגלבוע - מלכישוע מירב ומעלה גלבוע שהגיעו למצב שבכל אחד מהם עשרים שלושים משפחות בלבד הקימו לידם שכונות קהילתיות בנות מאה וחמשים יחידות דיור שנמכרו מהר מאוד. היום מחזיקים את קו הגילבוע במקום כשישים שבעים משפחות למעלה ממאתים משפחות - כמות המאפשרת מרווח נשימה. גם ליד קיבוץ בית רימון בגליל שלא הצליח לגדול מעל לחמישים משפחות והחל לקטון הקימו שכונה קהילתית בת מאה יחידות דיור כך שנוצרה מסת אוכלוסיה המאפשרת נשימה. מה שאני חושש שהם לא מבינים זה שהם לא הבטיחו את קיומם. ישובים שלא גדלים יחלו לקטון מחדש תוך זמן קצר או לפחות להזדקן. כדי ליצור מסת אוכלוסיה בעלת זכות קיום יש צורך בכשלוש מאות משפחות. ועוד הערה - השיווק של השכונות הנ''ל אומנם הצליח לא רע, אבל, הוא היה נטול רעיונות - מבוסס אך ורק על נוף פסטורליה איכות חיים ומחיר זול ביותר לבית דו קומתי משוכלל. הרבה יותר זול מאשר במרבית ישובי יש''ע. אני מאחל להם הצלחה מלאה כמובן אבל קצת אידיאולוגיה על יהוד הגליל וישוב הארץ היתה רק מוסיפה להם. צריך לציין שבני קיבוצים דתיים רבים עברו ועוברים לישובים ביש''ע. ולאו דוקא לשכונות המוקמות ליד ישובי האם שלהם - זה כוחו של הרעיון. עם זאת כשלונו הראשון הראוי לציון של הקיבוץ הדתי הוא כאשר קיבוץ נצרים התפרק ונעזב. למזלנו היה מי שנכנס במקומם, אבל כישלון זה היה סימן מבשר לבאות וסימן את משבר הקיבוץ הדתי. גם התפרקות קיבוץ גבעות שבגוש עציון מדברת בעד עצמה. כמובן שהמקום לא נעזב -נוער הגבעות תפס אותו. כמו כן צריך לציין שקיבוץ טירת צבי ועוד קיבוץ נוסף (לא כפר עציון) שאינני זוכר את שמו בגוש עציון הופרטו והפכו לישובים שיתופיים\קהלתיים במודלים שונים. בכל אופן כישלונות אלו אינם מהווים איום על עצם קיום הקיבוץ או על ההמשכיות שלו. בסך הכול הקיבוץ הדתי כבר יצא פחות או יותר מהמשבר אם כי לטעמי עליו לא רק להסתפק בהתרחקות מהתהום אלא גם לנוע קדימה. אליצור | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| לאליצור: הישובים הקטנים בגלבוע היו מלכתחילה -- |
|||
|
|||
-ישובים-קהילתיים. הם נוסו כקיבוצים ''קהילתיים'', ללא קרקעות ועברו תיכף להיות ''קהילתיים'' {לא קיבוציים} ללא שום חבלי לידה, כי לא היה שם שום רכוש משותף. מלכישוע ע''פ ידיעתי היה מיד ישוב המטפל בניגמלי סמים, רק כדוגמא. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| קיבוצי הגלבוע |
|||
|
|||
לק''י רפי אשכנזי - לא בקיא בהסטוריה שלהם אבל אני מכיר אישית כמה משפחות משם וכן הייתי באחת החופשות שלי במעלה גילבוע. למיטב ידיעתי זה איננו נכון קיבוץ מעלה גלבוע שהוא ותיק הקבוצים שם קיים כבר יותר משלושים וחמש שנה! ובשום שלב לא הצליח לעבור את החמשים משפחות. יש לו בית הארחה ויש לו פלחה. האחרים פשוט התמוטטו והיה צריך למצוא להם פתרון וב''ה שהוא נמצא. כדי לתגבר את המקום הועבר לשם מפעל הנרות מכפר עציון וכן סניף של ישיבת הקיבוץ הדתי וכן הכפר לנגמלי הסמים שעליו כתבת ומפעלים נוספים וכל זה בקושי הצליח ליצב את המצב שם. כמה משפחות מהאזור ההוא עברו לעפרה והניתוח שלהם על המצב שם מענין. אבל השכונות הקהלתיות נראה שהצילו את המצב לפחות בנתיים. בכל אופן הפתרון נמצא בלי לערב כל מיני גורמים ממלכתיים. אליצור | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי