  
  
  
|
 |
|
||
  בהשלמה למה שכתבתי בהודעתך הקודמת בעניין: |
|||
|
|||
''בבל'' לא היה סוכן כפול. הבחור הביא מודיעין מ''פי הסוס'', הביא טקסטים מלאים של שיחות ודיוני מטכ''ל מצרי ומסביבתו של סאדאת. אלא שהמידע היה מידע בסיסי וזמן הפקתו ערך זמן רב יחסית של מספר ימים. ל''בבל'' היה קושי להתקשר כל אימת שהיה צריך במיידי לישראל. ב-1973 הוא כבר לא היה בנישה הקרובה לסאדאת ולכן לא ידע תמיד את כל העדכונים מיד, אלא היה צריך לאסוף אותם ממקורותיו בשיטות שונות. לכן סביר ש''בבל'' לא ידע על הכוונה למלחמה עד ליום רביעי שלפני המלחמה ואז ביום חמישי הוא דיווח בבהילות ''כימיקלים'' (שמשמעותו: צפויה מלחמה קרובה, מועד מדוייק לא ידוע) והוא ביקש להיפגש בהול בלונדון והבטיח עד אז להביא מידע מדיוק יותר. התרומה הגדולה של ''בבל'' בדיווח הזה היה שהוא דיווח שגם סוריה תצטרף למלחמה. הדבר גרם לגיוס אלפי מילואימניקים כבר בבוקר יום שישי, פתיחת יחידות והערכות למלחמה. הבעיה הגדולה היתה שמחקר המודיעין היה שבוי מטעם עצמו בדיווחיו של ''בבל'' וחיכה למידע מלא ובזמן ממנו והתעלמו כמעט כליל ממקורות המודיעין איכותיים האחרים שסיפרו תמונה חמורה של הערכות מצרים וסוריה ליציאה למלחמה. ההישענות הבלעדית על ''בבל'' מרוב שהיה ערכי היתה הפוכה לכל תורת מודיעין שכל חוקר צעיר לומד והפילה בפח את חוקרי המודיעין שהיו מאושרים לקרוא את דיווחיו. יוקרת המודיעין הצבאי התחזקה בעקבות כוננות ''כחול –לבן'' באפריל- מאי 73'. המידע אז הצביע על מלחמה במחצית מאי, והיו חילוקי דעות בין אמ''ן ובין דיין ודדו. אמ''ן העריך שלא תפרוץ מלחמה, והשניים דווקא העריכו לחומרה שיש סיכוי גבוה שמלחמה תפרוץ. בסוף המלחמה לא פרצה ויוקרתם של אמ''ן וראש אמ''ן האפילו על המציאות שהתרחשה מאחרי הקלעים. המצרים והסורים התכוונו לצאת למלחמה אך זו נדחתה בשל בקשת הסורים שלא הרגישו עדיין מוכנים אליה, בגלל שסקאדים שהוזמנו מבריה''מ התעכבו והיו מוכנים להגיע רק באוגוסט ומשום ועידת הפסגה ניקסון – ברז'ינייב מה שנקרא אז ''דטאנט''). האירוע הזה חיזק עוד יותר את היוקרה של המודיעין והכניס את שר הביטחון והרמטכ''ל למגננה. שאלת היותו של כל סוכן כפול נבדקת כל תקופת העסקתו באופן שוטף הן במאפייני ההפעלה המבצעית שלו והן בסוג דיווחי המודיעין שהוא מוסר. גם ''בבל'' עבר את כל המסננות האלה ולא אותרו בו כשלים הפעלתיים או מודיעיניים. צריך לזכור שלישראל היו אז מגוון מקורות בלתי תלויים מסוגים שונים: היומינט, סיגינט בעיקר אבל גם צילומי אויר ודיווחים גלויים שהעידו שמצרים מתכוננת למלחמה עם ישראל לפחות מ-1972. ''בבל'' העביר התרעות שתמכו ביתר המודיעין ויתר המודיעין יצר מציאות דומה לזה ש''בבל'' מסר. ב-30 באוגוסט 1972 שלח סאדאת שדר סודי דחוף לברז'נייב בו תבע ''נשק תגמול'' בנימוק שללא נשק זה לא יוכל לצאת למלחמה בישראל. ''בבל'' דיווח על השדר הזה והסביר שהמצרים הגיעו למסקנה שמטוסי הפצצה לטווח אורוך וטילי 'סקאד' הם תנאי הכרחי ליציאת מצרים למלחמה ובלעדם לא תתקוף מצרים את ישראל. הדיווח הזה היה אמיתי, הוא אישר את הקונספציה של אמ''ן, אבל אמ''ן התעלמו מזה שהנשק הזה אמור היה להגיע למצרים לפני אפריל 1973, חודש לפני המועד המתוכנן הראשון למלחמה. בכל מקרה חודשיים לאחר מכן, מסר מרואן את פרוטוקול הישיבה מאוקטובר 1972 שבה סיכם סאדאת על החלטתו לצאת למלחמה מבלי להמתין למטוסים ולטילים משום שהבין שבריה''מ גוררת רגליים. אמ''ן נרדמו בשמירה בכך שלא עדכנו את תורת ההתרעה שלהם – ''הקונספציה''. בפועל הנשק הזה התעכב מעט והגיע רק באוגוסט 1973. מכאן שהסתבר שמה שגרם לדחיית המלחמה מסוף אפריל-תחילת מאי 1973 לא היה היעדר טילי ה''סקאד'' אלא ועידת הפיסגה של ניקסון וברז'ינייב. ''בבל'' ליווה את האירועים האלה והוא דיווח על התכוננות הצבא למלחמה, הביא את תוכניות הצליחה ואת העדכונים מתרגיל לתרגיל כפי שבוצעו אחר כך במלחמה. המודיעין כשל בלפרש את הידיעות של ''בבל'' כהלכה ולהבין שמדובר בהחלטה ברורה של מצרים לצאת למלחמה בתנאים שיוגדרו כמתאימים לה (ולא לקונספציה המודיעינית). המודיעין העריך למשל שייקח למצרים 6 חודשים כדי להכניס את חיילי 'הסקאד' למבצעיות (כלומר הם יהיו מבצעיים רק בתחילת 1974) בשעה שהחיילם היו כבר מוכנים מבצעית עם קליטת הטילים במצרים. בכל מקרה זה לא מה שעצר את המלחמה. בקיץ 1973 העביר מרואן כמה ידיעות מתריעות שכולן דיברו על פתיחת מלחמה על ידי המצרים בסוף ספטמבר - תחילת אוקטובר 1973. הוא דיווח על כוונת סאדאת לתקוף עוד בטרם נקבעו התאריך והשעה. הידיעות האלה תאמו את המציאות בשטח – צה''ל איתר ריכוז כוחות ארמיוניים בגדה המערבית, קידום טילי קרקע –אויר לתעלה, פתיחת ימ''חים, גיוס מילואים ברחבי מצרים ועוד עשרות מאפיינים מבצעיים שמראים בבירור על הליכה למלחמה. כשהחליטו מצרים וסוריה לצאת למלחמה דיווח ''בבל'' משעה שידע. ההחלטה להקדים את שעת השי''ן לשתיים בצהריים נפלה רק בפגישה סודית של שר מלחמה המצרי, עלי, בדמשק ב-3 באוקטובר, כך שמרואן ממילא לא יכול היה לדעת עליה. מדוע חיכו באמ''ן לידיעה האחת של היום והשעה המדוייקת, כשהם ידעו שפני המצרים והסורים למלחמה? כשכוחות צבאות המצרים והסורים נערכים במלואם במקביל מול גבולות ישראל? מה עוד היה צריך ללחוש באוזן לראש הממשלה, לשר המביטחון, לרמטכ''ל ולראש אמ''ן? בתרבות הפולקלור המצרית בעשור האחרון מוצגים דמויות של ''בבל'' כגיבורים לאומיים כדרכם של סרטי דראמה ברמדאן. אין בזה להעיד על נכונות המיתוס אלא על רצון לשמור על הכבוד הערבי האבוד, לחזק את הרוח, להכות בציונים ולהרגיש עליונים עליהם. המצרים ניסו לטפח את התחושה שהמצב היה בשליטתם ושהם לא הופתעו כלל ושיחקו אותה 'קול'. ''בבל'' 'הוזמן' לאירוע עי מובארק, כדי לבסס את התחושה ואח''כ נזרק בחזרה ללונדון, עד שבשלו התנאים למותו. לאור הנגישות של ''בבל'' לסודות האינטימיים של השלטון המצרי, הדבר האחרון שמישהו היה רוצה שם הוא להעמיד אותו למשפט בגין ריגול. הבושה, המבוכה, הכתמת משפחתו של נאצר, כל זאת לצד האפשרות ש''בבל'' מחזיק אצלו במגירה עוד כמה סודות קטנים ולא-נעימים על הבכירים, סיפורים שעלולים להתפרסם אם יקרה לו משהו, מנעו את הענשתו בדרכים רגילות של העמדה לדין או ניהול מסע ציבורי נגדו. הדרך לטפל ב''בבל'' הצטמצמה רק לחיסולו בביתו תוך איתור והעלמת כל המסמכים שהשאיר אחריו. ''בבל'' נדחף אל מותו ממרפסת דירתו בלונדון ב-27 ביוני 2007. הסקוטלנד יארד לא הצליח לפענח את הרצח, ומקורות במשטרת לונדון סבורים שהוא נרצח ע''י שליחיו של מובארק שביקשו לנקום בו על שריגל למען ישראל. הגורם היחידי בסיפור שלא היה לו כל עניין להתעסק עם ''בבל'' הוא ישראל. הפרשה כנראה לעולם לא תגווע כדרכם של תופעות לא ברורות עד תום, בעיקר לאנשים שמדברים בהם. מה עוד שכאן חלוקים בפרשנויות אנשים שהכירו את המקור ונהנו מדיווחיו. ברור שהמחלוקת פרצה לאחר אוקטובר 1973 מתוך הצורך להיתלות בתירוצים לכשלון המודיעיני להבין שפני מצרים וסוריה למלחמה. שכן, הבנה אם הולכת לפרוץ מלחמה או לא אינה תלויה במקור מודיעיני אחד יהיה הוא אשר יהיה, בעיקר כשקיימים שפע של מקורות איכותיים נוספים (שחלקם לא הופעלו אלא במשורה עד פרוץ המלחמה, כחלק מאותו קיבעון מחשבתי קונספטואלי). לכן השאלה אם ''בבל'' היה סוכן מעולה או סוכן כפול אינה משנה דבר וחצי דבר. כי המידע על מלחמה היה ברור כשמש מתוך דיווחי ''בבל'' עצמו גם בלי שעלתה השאלה אם ''בבל'' הוא אמין או מוכפל! מידע שרק ביסס את יתר הדיווחים המודיעיניים היומינטיים, סיגינטיים, הגלויים והצילומיים!!!!! לכן משקלן של ''הערכות המודיעין'' שבכל מקרה הן סובייקטיביות ויכולים ליפול בהם פגמים הופחת וצה''ל הגדיר לעצמו לאחר מלחמת יום הכיפורים שהפרמטרים הקובעים את הכוננות שלו יהיו על בסיס השתנות העובדות בשטח: קידום כוחות שיריון וחי''ר לגבול, קירוב אמצעי הגנה אוירית וקרקעית, פתיחת ימ''חים וכו'. עניין טילי הסטרלה ברומא --------------------------- חוץ מהאירוע הזה בו היה מעורב ''בבל'' המוסד הצליח למנוע מבצעים דומים בפריס ובנאיירובי. בנאיירובי באירוע אחר הצליחו טרוריסטים לשגר סטרלה לעבר מטוס 'אל על' המריא אבל הטיל פיספס את המטוס. ביוון נתפסה אונייה בדרכה לחיפה כשעליה מכולה עם 1000 טון חומר נפץ. כלומר, מעורבותה של מצרים בגילגול פיגוע נגד ישראל לא בהכרח נעשה כדי לעצור את הפיגוע ובכך לזכות בערפול עיניה של ישראל. בהחלט סביר באותה מידה ש''בבל'', שהיה מעורב בפעולה, פשוט עשה את עבודתו נאמנה מבחינת המצרים ונאמנה גם מבחינת הישראלים – הוא העביר את הרקטון לטרוריסטים אבל גם דיווח מיד למפעיליו. בהחלט לא סביר שפיגוע טרור ברומא הנתמך ע''י לוב היה פוגע בהערכות סאדאת למלחמה. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| בהשלמה למה שכתבתי בהודעתך הקודמת בעניין: |
|||
|
|||
מר פאר הנכבד, אינני יודע מה עשית בצבא. אבל דבר אחד בטוח, אם היית קצין-מודיעין, בגלל אנשים כמוך אכלנו אותה במלחמת יום כיפור. יש לי חברים קמ''נים שנחשפו לחומרים שאשרף מרואן העביר לנו ואף טיפלו בהם. גם הם לא מוכנים לקבל את התיזה שלי. ''אילו ראית איזה חומר הוא העביר לא היית מדבר כך'' - זה מה שהם אמרו לי. מה שאינכם מבינים הוא שאיכות החומר ורגישותו - סינוורו אותנו. וזאת היתה כוונתו. המשפט המפורסם שהאמריקנים המציאו אותו אומר ''מודיעין הוא כח''. וסאדאת ידע לעשות שימוש בכח שהיה לו - בדרך שנראתה לנו עקומה. אבל הוא ניצח. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| האם קראת את אשר כתבתי? |
|||
|
|||
בכל מקרה לא הצלחת להוכיח ש''בבל'' היה סוכן משטה או כפול. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי