קללת גודל העסק

מה זה?

הערה

ע.צופיה (יום ראשון, 21/04/2013 שעה 17:26)

הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

גם בעיקרון וגם במעשה הבנק אינו מוכן לוותר על אגורה שחוקה מהחובות שחבים לו.

כאשר אנו נתקלים במקרים של ויתור מכורח או בהסכמה (הסדר חוב)על חלק מחוב (לעיתים הכול) פירושו של דבר שהבנק, לאחר בדיקות שונות, הגיע למסקנה כי לא יוכל לגבות את מלוא החוב.

זהו המקרה של אי.ד.בי.
יש לשים לב כי החובות לבנקים השונים קטנים יחסית להיקף הכללי של החובות.

בחודשים האחרונים התגבש הסדר חובות בקבוצת החברות הללו שבו כל קבוצות הנושים (בנקים ובעלי אגח''ים) ובעלי המניות יתרמו כל אחד באופן יחסי ולפי המוסכם סכומים או שווי סכומים בכדי למנוע את פירוק הקבוצה, פירוק לא יטיב אם אף אחד.
חשוב לשים לב כי מאחר וחובות בעלי האגחים גדולים בהרבה מאשר החובות לבנקים יכול להיוצר מצב שקבוצות בעלי האגחים ישתלטו על החברה והדבר יפגע באפשרויות הגבייה של הבנקים.
הויתור של בנק לאומי ( וכנראה גם בנקים אחרים, אך זה טרם פורסם)בא למנוע מצב כזה.
המשתמע מויתור כספי זה של הבנק הוא שבכל קומבינה אחרת ההפסד שלו יהיה גדול יותר.

_new_

הערה

בצלאל פאר (יום שני, 22/04/2013 שעה 19:52)
בתשובה לע.צופיה

הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

בהיכנס חוק ההסדרים לתוקף לא תהיה ברירה לדנקנר-גנדן אלא לפרק את תאגיד הענק כפי שייקבע בחוק, שעיקריו כבר ידועים. הדבר יאיץ את הפיתוח במשק ויגביר את התחרותיות במשק, יצמצם את היקפי המינוף לערכים ריאליים תוך הצגת יכולות לעמוד במשימה בעבורה היא מבוצעת. כן, וזה גם ירחיב ויגוון את אוכלוסיית בעלי האג''חים, המנהלים וכו'. אני משער שגם פערי המשכורות בין עובד ממוצע בכל חברה ובין מנהלי החברה יצטמצם לתחומי הסביר ולא יהיה פי 80 או פי 100. המשק חייב לעבור לעבוד במוד שפוי.

_new_