  
  
  
|
 |
|
||
  איך שאני אוהב את המשלים האויליים הללו... |
|||
|
|||
האדם נכנס באמצע הסרט... כמה זמן עוד ימשך הסרט הרע הזה שלכם? מתי כבר אלוהים יעשה הפסקה ויתן לנו קצת לצאת למזנון לעשן סיגריה ולשתות קצל קולה? הרעיון הזה של ניתוחי לב וזיוני מוח אינסופיים כבר נמאס והחולה רק נעשה עוד יותר חולה מה היית אומר אם הרופא שלך כל הזמן היה מוציא לך את האפנדיציט בלי הרדמה? | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| ידידותי למשתמש... |
|||
|
|||
מהיום על כל דבר שישאלו אותך תאמר: ''לא יודע, אני הגעתי באמצע הסרט''. אתה לא מתאר לעצמך מכמה אחריויות זה פוטר אותך... | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מי שזוכר- מאיזה סוג |
|||
|
|||
של קופים היו אבותיך-בבונים או שימפנזות? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| למרבה הצער דומני כי הם היו מאותו סוג של |
|||
|
|||
אבותיך שלך | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מדובר בקיטש שמנוני ואוסף של פראזות כמו-טראגיות |
|||
|
|||
למשל: ''הניסיון שבו העמדת אותנו...'' איזה ניסיון? היתה שם ברירה או בחירה חופשית? מדובר בטבח המונים בשיטות תעשייתיות בו לא היה מרווח בחירה כלשהו. ''הייתי בוש ונכלם להשתייך לעמים ההם...'' ניכר על הכותב שהוא מעלה הגיגי ''טרגיות-צדקתנות'' בישבו תחת גפנו ותחת תאנתו, אולי לאחר ארוחת צהרים דשנה או תשמיש מענג. שכן, מישהו שם, ב''פלנטה האחרת'' היה בעמדת גינוי מוסרני אינפנטילי בנוסח ''איזה מגעילים אלה, טוב שאני לא כזה''? בתאור של מהנדסים גרמנים שנכחו באחד ממעשי ההוצאה להורג ההמוניים, על שפת שוחה גדולה, מתואר אב האומר דבר מה לבנו ברגעים אחרונים אלה, ומצביע בשתיקה כלפי השמים. מלל שופע סכלות שמנונית לא היה שם, ברגעי מצוקה קיומית נוראה זאת. ראו ספרו של פרימו לוי ''הכזה האדם''? המלל השופע השמנוני מתבטא גם בהפצרות והתראות בנוסח ''אני מתרה בך, אני מפציר בך, אני מזהיר אותך...'' אדם במצב כזה אינו משתמש במשוררות עודפת ומתיפה של משפטים נרדפים במשמעותם. אבל הדבר נשמע לקהל הקוראים סנסציוני ובוטה. רבותי, מדובר כאן בסוחר שואה זול אפוף קיטש נורא. התאולוגיה הינה עניין עמוק, ועדיפה לאין שיעור בעיני המאמין האמיתי גם אמירתו של השופט חיים כוהן שאמונתו התנדפה יחד עם עשן הארובות באושוויץ, עדיפה על הזבל המבחיל והסנסציוני הזה. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי