  
  
  
|
 |
|
||
  לא אחת טענתי שתוכנית טל הצליחה |
|||
|
|||
ואסור לזרוק אותה עכשיו עם הקנקן.... כי אף אחד לא יצליח ליצור חלופה טובה יותר. מה שצריך לעשות זה רק לתקן-לעדכן את תוכנית טל ולהאיץ את גיוס החרדים בצורה מדורגת גם לצבא וגם לעבודה. כפי שאני חוזר וטוען, תגובה 164062 לצד גיוס יותר חרדים עלינו לצמצם גלובלית את הסיוע לתלמידי ישיבות, ולתת בהם מדרגות של הקצבה לפי מספרם בפועל. כך שככל שיהיו יותר חרדים בישיבות כך יהיה פחות כסף לכל אחד. ככל שיהיו פחות תלמידים חכמים ככה הם יקבלו יותר (ועד גבול מסויים שייקבע). תוכנית טל הצליחה, אולי משום שלא שמה לעצמה רף גבוה מדי. עדיך לכרסם בחומה בגלי ים חוזרים ונשנים ולא בסערה אחת גדולה שתפיל את החומה על הכל (כלומר, לא צריך ללכת על כל שנתון החרדים בכל גיוס ולחייבת לנתגייס לצבא או לשירות לאומי). היקפי הגיוס הולכים ועולים מגיוס לגיוס http://www.idf.il/1133-15081-he/Dover.aspx דבר שמכרסם גם בחברה החרדית ומייצרת תנע עצמי משלו. מעבר לכך צה''ל אינו יכול (וגם לא רוצה) לגייס אלפי חרדים כל שנה, כי - הוא צריך להערך לכך בצורה מושכלת, הוא צריך לפתח סביבת עבודה ופיקוד מתאימים והוא גם צריך תקציב לזה. לכן כשקצב המתגייסים עולה בצורה איטית, צריך להבין שזה גם יכולת או רצון הצבא. http://www.inn.co.il/News/News.aspx/233914 . פוטנציאל הגיוס של החרדים הוא: דבר נוסף, אין היום סטטיסטיקה מדוייקת למספר החרדים במדינה (נשאלת השאלה גם איך מגדירים חרדי? ואיפה בדיוק עובר הגבול בין חרדי לבין דתי?). חוץ מזה יותר חרדים יוצאים ללימודים באוניברסיטה ויותר ויותר מחפשים עבודה. לא מזמן דווח שישנם כ-800 חרדים בגילאי 20-26 בירושלים שנרשמו במשרד העבודה כמבקשי עבודה ומלבד כמה עשרות, טרם נמצא להם מקום ראוי לעבוד בו. לכן השאלה החשובה היא: האם הצבא והמשק בנויים לקלוט אליהם את כל החרדים בגילאי ה-18-28 ? בינתיים ברור שלא. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| ברור שכן!! |
|||
|
|||
בכל העולם החרדים לא תלויים במימון של החברה הסובבת והם יודעים טוב מאד להסתדר ולהתפרנס למרות הנגבלות שהם מטילים על עצמם בגלל אמונתם. כך זה בניו-יורק, לונדון ועוד. לכן הטענה שקליטתם של החרדים במשק הישראלי או אפילו בצבא תלויה באחרים לא נכונה. בשנים האחרונות משתנה המציאות בעדה החרדים מהבחינה הזאת ולכן רואים את השינוי בנתונים. מצד שני טבעי גם שקבוצה כזאת, שהשאירה את עצמה מחוץ לחברה הסובבת כל כך הרבה שנים, תתקשה לפחות בהתחלה להשתלב. הקשיים האלה מלווים את כל מי שמסיבות כאלה ואחרות נשאר ללא תעסוקה במשך זמן ארוך. לכן לא פלא שחרדים נתקלים בכך. כל עוד קיים חוק גיוס חובה, צה''ל לא רשאי להחליט שלא לגייס אזרחים בגיל גיוס ובודאי שלא בגלל מוצאם הדתי או העדתי או החברתי). לכן העובדה שצה''ל נוהג כך אינה סיבה רצינית. לכן התשובה לשאלתך היא שהכל קודם כל תלוי בחרדים (וכל המשתמטים) ורק אחר כך בממסד ובחברה הסובבת. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ברור שכן!! |
|||
|
|||
אני שמח שאתה מקבל את אמירתי שצריך להגדיל את מספר החרדים היוצאים לעבודה ומתגייסים לשירות צבאי/לאומי, ושצריך להרחיב את המגמה שהחלה לפני מספר שנים לא בכפיה גורפת וטוטלית אלא באמצעי שיפוי ותמורה הוגנים. צה''ל לא נוהג לכפות על חרדים גיוס מאז תחילת שנות ה-50. עד שנות ה-80 התגייסו חרדים מעטים על בסיס רצון אישי (עשרות בשנה). רק בשלהי שנות ה-80 החלה מגמה צנועה לגייס יותר, תוך התנגדות הישיבות החרדיות. מגמה זאת הקימה את הנח''ל החרדי שיותר מאוחר התפתח לחטיבת כפיר גדוד 'נצח יהודה'. התפנית הגיעה בשלוש השנים האחרונות לאחר שצה''ל יצא בתוכניות גיוס חרדים למקצועות טכניים בחה''א, חה''י, מודיעין וחיל חימוש. לפני שנתיים התגייסו כאלף חרדים ולפני שנה כ-1800. גם השנה אנחנו רואים הענות יפה של חרדים בגילאי 18 - 24 להתגייס לשירות חובה. במסלול המבצעי משרתים החרדים שנתיים עד 28 וחודשים כאשר את השנה השלישית מוקדשת ללימודי מקצועות חילוניים והכשרה לעבודה. במסלול הטכנולוגי מתגייסים החרדים ל-3 שנים של לימודי מקצוע ושירות מקצועי, עם אפשרות לחתימה לקבע לפרק זמן נוסף. היום יש כבר מכינות טכנולוגיות קדם-צבאיות, למשל בביה''ס הטכני של חה''א במפרץ חיפה, שם משלימים לצוערים לימודים טכנולוגיים ולימודים לבגרות. ההצלחה בהשלמת הלימודים בקרב הצוערים גבוהה יחסית בגלל משמעת עצמית ומוטיבציה גבוהה. מסלולים דומים נערכים בחה''י ובחיל המודיעין, וניכר ששני הצדדים מרוצים. לכן לדעתי יש להמשיך במגמה הזאת מתוך הבנה ושיתוף פעולה. הדבר מוכיח את עצמו בעצם העובדה שמחזורי המתגייסים גדלים משנה לשנה, אם בגלל מודעות הנוער החרדי ואם מתוך השלמה של ההנהגות החרדיות שחייבים לשבור את הבטלנות והתלות של ציבור שלם במדינה. התופעה הזאת מתרחבת גם בגידול בנשים חרדיות נשואות שמחפשות עבודה ולאחרונה אף בגברים נשואים. השנה יש כאלף גברים חרדים נשואים שנרשמו בלשכות התעסוקה ורק לעשרות מהם נמצאה תעסוקה. כלומר, גם אם יש כבר חרדים שרוצים לעבוד, לא בטוח שהם ימצאו מקום. על הממשלה והציבור לעודד את יציאת החרשדים לשירות צבאי ולעבודה תוך כדי שהממשלה מצמצמת את הסיוע לישיבות בהתאמה, אפילו אם הקצעה לכל תלמיד תעלה קצת. הדבר יתן תמריד לישיבות לא לרשום תלמידים בניגוד לרצונם, רק מסיבות של גודל התמיכה הכלכלית. מנגד המדינה צריכה לתגמר את כל מתגייסי החובה במשכורת מינימום, דבר שיעצור את ההשתמטות גם במגזר החרדי וגם במגזר החילוני. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אתה ממשיך לטעון לטובת חוק טל |
|||
|
|||
א. אתה ממשיך לטעון שכל מיני תוכניות ברוח חוק טל צריכות להמשיך. ב. אתה ממשיך לטעון שצריך לעזור לחרדים, לתמוך בהם כספית, כדי שינהגו כשאר חלקי החברה. ג. אתה ממשיך לשגות כאשר אתה מייחס את מה שקורה בעניין גיוס החרדים לתהליכים מראשית שנות החמישים. ד. אתה ממשיך להאשים את הציבור (צה''ל, החלקים מהציבור שמתגייסים) בהשתמטות. ד. אתה גם, כהרגלך, מנסה לסלף את עמדתי בנדון. הגידול במספר המתגייסים והמצטרפים לשוק העבודה נובע ברובו למרות הרעיונות שאתה תומך בהם; למרות ההמלצות שלך לתמוך במהלכים מפלים לטובת החרדים בגלל מוצא ולא בגלל העניין. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לא אחת טענתי שתוכנית טל הצליחה |
|||
|
|||
שאלת שאלה מעורפלת ''איך מגדירים חרדי? ואיפה בדיוק עובר הגבול בין חרדי לבין דתי?'' ובתור חרדי אני יודע את הידע המבוקש לך ראה הסבר מפורט באתר שם יש דיון בכתבה זו ובהגדרת חרדי. בהצלחה גלעד היפתחי | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מי נחשב לחרדי? |
|||
|
|||
מי שמגדיר עצמו כחרדי ונמצא בישיבה של חרדים ומוגדר ה י ו ם כמי ש''תורתו אומנותו''. אני טוען שהשינוי בהגדרת 'מיהו חרדי?' צריך להיעשות בהידברות בין החרדים, יושבי הכנסיות עם הכיפות השחורות והשטריימלים השחורים ובין החברה כולה. הגדרת החרדי כ''מי שתורתו אומנותו'' היא סילוף חריף של משמעותו של האדם היהודי. התיקון צריך להתחיל בקרב החרדים עצמם, תוך תמיכת המדינה והחברה בשינויים האלה. לא ארחיב בנושא ההגדרה הדתית, אבל רק אומר שמעולם לא הוגדרו היהודים כבטלנים שעסוקים רק בלימוד התורה והמשניות. ישנן מובאות שונות של גדולי הרבנים והפוסקים באלפיים השנים האחרונות שמגדירים את היהודי כעסוק ב''תורה, עבודה, דרך ארץ ומעשים טובים''. החרדים סילפו את ההגדרה הזאת כשפירשו את ''העבודה'' כ- ''עבודה התורה והתפילה''. אני שולל את הפרשנות הזאת משלושה טעמים: א. קדמה תורה לעבודה, ואם רצו החרדים לחבר בנסמך היו צריכים לטעון ''תורת העבודה'' ולא ''עבודת התורה''. ב. באמירה 'תורה' כבר כוללים הכל בה, כולל לימודהּ. ג. גדולי נביאי התנ''ך ומפרשי המקרא והמשניות עסקו במלאכה קודם שהגדילו בתורה. יהודי חייב לקיים את המצוות ובהן כלולות מצוות העבודה, הפרנסה, התמיכה במשפחה וכו' שנעשים רק מכסף של האדם עצמו ולא תרומות של אחרים. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי