| נכון, כל תרומה זרה היא התערבות בחיי המדינה, בחיי הפוליטיקה והחברה. לכן מדינה רציונלית חייבת לקבוע עקרונות וסייגים לתרומות האלה, כך שכל תרומה שהיא תהיה לפי חוק, שקופה ותוצא ליעדה (ולא בגלגלו חשבונות יועברו סכומים לפפעילות שלא אושרה לה).
לכן צריכים להיות כללים מנחים ןגלויים לתרומות. הן צריכות לקבל אישור מגורם שיהיה ממנוה לבצע אותו. ואז תבוא ממשלה זרה או עמותה ישראלית ויפנו בקשה ל'רשם התרומות לעמותות' והלה ייאשר או ישלול לפי עקרונות שייקבעו בין אם ככללים ע''י הממשלה ובין אם כחוק על ידי הכנסת. זה נעשה באופן דומה בכמה מדינות דמוקרטיות.
מכאן אני מניח, או מציע אפשרות, שאם בריטניה תעניק תרומה לעמותה לאילוף כלבי נחייה היא תאושר ואם היא תציעה תרומה ל''זכות לסרב'' היא לא תאושר. כי הראשון היא תרומה לכל החברה או לחלק ממנה שאינו ארגון פוליטי והשני הוא תרומה לפעילות פוליטית ישראלית פנימית. גם אם ממשלת צ'כיה תציע תרומה לבניית בית כנסת על שם 'קהילת פראג' בהתנחלות, התרומה הזאת לא תאושר.
הסיבה לאיסור תמיכה של ממשלה זרה בפעילות פוליטית פנים ישראלית היא כדי לשמור את הפוליטיקה הישראלית נקייה, לא לתת לממשלות זרות כוח מול ממשלת ישראל החוקית. ידוע שממשלות תפקידן להניע את הפוליטיקה הבינ''ל שלהן מול ממשלות זרות. לכן מעורבות ישירה שלהן במהלכים פוליטיים פנימיים פסולה.
לכל עמותה יש זכות קיום כל עוד היא אינה מפירה את חוקי המדינה. רוב עמותות השמאל עומדות בדרישת התקן של החוק. יש מעט עמותות בלתי חוקיות בעליל, שיכולו להמשיך לפעול רק בגלל שהממשלות והחוקים בארץ חלשים ביותר, בעניין הזה. עמותה שקוראת להפר חוק מבחינתי היא בלתי חוקים. פעילות לסירוב לשרת בצבא, שהיא מעבר לסתם אמירה או קריאה, היא בלתי חוקית.
זה נכון שהרוב הדומם הנאמן למדינה כועס על המיעוט השולי הפועל נגד המדינה (בתירוצים של כל מיני פרשנויות מאולצות של כל מיני חוקי יסוד וחופש האדם), אבל מתוך עשרות ואולי מאות העמותות הפוליטיות לדעתי רק פחות מעשרה הן עמותות על גבול החוק או חורגות ממנו.
לרוב יש דווקא עניין שהעמותות ימשיכו להתקשקש בשטויות שלהן, כי זה מרחיק אותן מהרוב הדומם. אבל זה גם נכון שרבים רוצים לשים את היד על השאלטר כסף שלהן, כדי לא לתת להן להזיק יותר מדי. |