|
זו לא חקלאות | |||
|
|||
עיבוד תוצרת חקלאית הוא עיסוק מורשה על קרקע חקלאית. גם תיירות ברמה של צימרים הוא עיסוק מורשה על קרקע חקלאית .וכן יש עיסוקים נוספים, למשל איכסון כלי רכב שהוגדרו כ'' טוטאל לוס''. ברור שלכל עיסוק כזה אתה צריך ''רשיון עסק'' שהוא היתר טכני לעיסוק. נסיון לנשל אדם מאדמתו בגלל מחסור ברשיון עסק הוא שערורייתי. | |||
_new_ |
זו לא חקלאות | |||
|
|||
א. לא מדובר רק ברשיון עסק. מדובר במחוייבות על פי חוק לפעול בהתאם לתוכנית מתאר ובמחוייבות לפעול על פי הפרוגרמה פרטנית שאושרה. ב. לא מדובר בנסיון לנשל אדם מאדמתו, אלא מאדמת מדינה עליה הוא יושב באישור. ג. בהחלט לא מדובר בהיתר טכני בלבד והמעורבים ידעו זאת. הם רק קיוו (כולל הממסד האזורי) שלא יוציאו צווי פינוי. | |||
_new_ |
זו לא חקלאות | |||
|
|||
א. עצם זה שהשופט דחה את תביעת המינהל מוכיחה כי ידי המינהל ''לא היו נקיות'' בעניין. ב. אדם שזכה באישור באדמת מדינה דינה כאילו היא שלו בתקופת האישור (החכירה). ג. הבינותי שהחוק שונה ''לטובת'' המתיישבים ולכן בית המשפט דחה את תביעת המינהל. ד. בקשת השופט שדברי המתיישבים ישמעט ''באוזן קשבת....'' מראה שיש ניגוד אינטרסים בין המינהל למתיישבים ופה אולי טמון העניין. | |||
_new_ |
זו לא חקלאות | |||
|
|||
בזמנו תיארתי את הפרשה ביתר פירוט (ראה: דיון 5030). בתמצית ישנם גופים ציבוריים שמתנגדים לכל המפעל הזה וישנם נוספים שרוצים להשתתף בחגיגה. לכן נקבע תהליך שתואם מראש עם הגופים הציבוריים (רשות הטבע והגנים, רשות העתיקות ועוד). כל עוד אותם חוואים שנהגו לפי המוסכם מראש לא היו להם בעיות כלל. כידוע לך לכל אישור שימוש מצורפים דמי חכירה וכאשר בונים צימרים שיעור דמי החכירה משתנה. בשלב מוקדם יחסית נולדה הבעיה המשולשת: 1. פתאום יש מתיישבים שגרים בחווה ללא אישור, 2. נוספו צימרים ומסעדות וכו', עליהם לא היתה הסכמה מראש, 3. בעקבות בניית הצימרים וכו' נדרש שינוי תוכניות מתאר וגם זה לא נעשה בראשית הדרך. לאחר ש''סודרו'' הבעיות האלה צצה בעיית עקיפת חוק חובת המכרזים בקשר לאותן 7 חוות. למיטב זיכרוני זו היתה הסיבה לתביעת הפינוי. שינוי החוק היה בעניין חובת המכרזים. לאחר מכן הגיע הנושא לדיון אצל השופט פרסקי. הוא הבין שהמערכת רוצה להימנע מהפינוי אבל לא ממש יכולה ולכן בעצם דחה את תביעת הפינוי כדי לתת להם זמן למצוא סידור. | |||
_new_ |
60.000 משפחות ערביות גרות בבתים ללא אישור . | |||
|
|||
גם בערים יש משפחות של עברינים , יהודים ולא יהודים , או סתם אלימים שפוחדים להתנגש איתם והם יושבים על קרקע שאינה שלהם . בישראל האלימות משתלמת , כאשר היא מתוקשרת ומכוונת לנקודה הנכונה . גרוזיני עולה חדש ירד מהמטוס וליד בדיקת הדרכונים השליך את אישתו על השולחן ושגל אותה . השוטרים הנדהמים שאלו לפשר מעשיהו והוא ענה אמרו לי שבישראל צריך לדפוק על השולחן אם רוצים דירה ואוטו . | |||
_new_ |
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |