  
  
  
|
 |
|
||
  תודה על מאמר מושקע ומרתק... |
|||
|
|||
אין משמעות לטעמך משום שגם אמונה היא דבר חי ומתפתח. והיו גם כאלה וגם כאלה ועל זה הנביאים זעמו וניבאו. אנחנו מדברים על תקופה מאוד דינמית של כמה מאות שנים, ואתה לא יכול להסתכל על כל התמונה כפלאקט חד-צבע. היהדות עצמה היתה נטולת אלילות שכן אסרה על עשיית פסל שהוא המהות של האלילות. היהדות גם פסלה מתווכים, ולכן היא לא פיתחה מנגנון דתי כמו הותיקן, אפיפיור ופסלים. אמונה באל אחד היא ההיפך מאליליות. המוחשי שאתה הבאת אינו מייצג את האלוהים, כמו שבית המקדש לא מייצג או מחליף אותו ולא מציג את דמותו. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| תודה על מאמר מושקע ומרתק... |
|||
|
|||
מהות האלילות ? פסל ? תמונה ? קשה מאד לסגוד לאל הבלתי נראה שלנו . אצלנו יש תחליפים מוחשיים לפסל ותמונה . במקום תמונת אריה רוקמים על הפרוכת אריה ולו רק 3 רגלים . אצל מי תמצא תמונת הרמבם ? אצלי ? על ספר התורה מניחים כתר . רבי עקיבא נתן לאישתו ''ירושליים של זהב'' לחיזוק האמונה משתמשים בקמיע . במקום להתפלל לאלוהים משתתחים על קברי ''קדושים'' . את סממני הדת משמרים ואת רוח הדת עוקפים . גם יהודים כשרים ושומרי מצוות הם בני אדם עם יתרונות וחולשות כמו כל אדם אחר . גם בקרבם יש נואפים , שוכבי זכר , נושכי נשך , חמדנים וכיוצא באלה . | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| תודה על מאמר מושקע ומרתק... |
|||
|
|||
אם קשה לסגוד למשהו אז אל תסגוד. הרי היהדות אינה דורשת סגידה. היהדות דורשת למידה ושינון וקיום מצוות וזהו. כל הגאדג'טים שמסביב אינם מטעם האמונה עצמה, אלא מעשה ידי האדם שעושים זאת מחות לאמונה אבל עדיין כדי להביע את האמת של עצמם ואין בזה פסול כל עוד לא עובדים לו. קמיע אינו קשור ליהדות אלא הובא מתרבות צפון אפריקאית פאגנית. אף אחד לא טען שמאמין לא יכול לחטוא מעת לעת או אפילו הרבה. האמונה לא תלויה באנשים אלא האנשים באמונה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| תודה על מאמר מושקע ומרתק... |
|||
|
|||
יש חשיבות לטעמי, כי הוא טעמי. הדת הוא דבר מתפתח, נכון, ולכן במשך הדורות אנו רואים שינויים בצד המעשי של האמונה. אני מדבר בצורה כוללנית, נכון, כי המקום אינו רחב דיו להעמיק יותר. היהדות אסרה על עשיית פסל ועל תפילה למשהו מוחשי. אך, המציאות לא בדיוק תאמה זאת. הסגידה לארון הקודש, הדרך שבה נוהל בית המקדש שהזכיר את אופן ניהול מקדשים אליליים ועוד בטח יש דוגמאות לכך, הם לא בדיוק הציווי המדוייק של עשרת הדיברות וחוקי המדבר. היהדות קבעה כללים לגבי הכוהנים והלווים. אם תתעמק תמצא בחוקי הוותיקן דמיון רב. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| תודה על מאמר מושקע ומרתק... |
|||
|
|||
לא טענתי שאין חשיבות עבורך לטעמך, אבל זה רק לדעתך ולטעמך. חשוב מהותה של היהדות ולא דברים שעושים בני אדם בשם האמונה. סגידה לארון קודש לא היתה. לכן נאסר על היהודים להיכנס לדביר ולראות את ארון הקודש, כדי להרחיק טעות ועבודה לשווא. אבל גם אם אתה מתעקש, אז אף אחד לא אומר שהיהדות צמחה בזמנו של אברהם (משהוא כמו 1800 לפנה''ס) ונותרה ככה על היום. כמובן שגם משמעותה של האמונה ודרכי מימושה התעדכנו. אבל לדבר על אלילות בזמן ההתנחלות ובית ראשון? זו בערות לשמה. אתה יכול לדבר על תהליכי התפתחות ועל נטיית חלקים בעם לנטוש את הנשגב ולהסתפק בעבודת אלילים קלה יותר, אבל לא לשלול את קיום רעיון המונותאיזם. אין כל דמיון בין התנהגות הכהנים והלוויים לבין התנהגות הארכיבישופים. אומנםן הנצרות היא יהדות פגנית לייט לגויים, ונלקחו ממנה כמעט כל צורות האמונה, אבל כל המשמעויות בנצרות השתנו והתהפכו ולא משקפות את מוצא הדת המונותאיסטית. בכל מקרה, ככל שתפרש את הנצרות, מה שקורה אצלה הוא מנותק מהיהודות ואינו מחייב אותה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| תודה על מאמר מושקע ומרתק... |
|||
|
|||
אתה מייחס לי דברים שלא אמרתי. ציינתי שלפחות בימי בית ראשון היו ביהדות הרבה השפעות אליליות. חלקן נשארו עד היום. ע''ע קברי צדיקים, מים קדושים של רב זה או אחר, או ייחוס כוחות על טבעיים לאדם זה או אחר.אלו עדיין תופעות פגניות. היהדות בחרה בקבוצת אנשים לשם ניהול עניני הדת בעם. הנצרות בחרה קבוצה דומה. מאחר ובנצרות יש הרבה עמים הרי יש הבדל מתבקש מכך, אך ברמה העקרונית זה הינו הך. הנצרות בחרה את מירב הדברים מהיהדות, אך טרחה מספר דברים לשנות בכדי שיהיה הבדל. מנהיגי הנצרות בתקופתנו הפנימו זאת וזה בא לידי ביטוי ביחס ליהדות. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי