|
אינני מבין מה אתה רוצה ממני, שהרי אתה דוגמא לתופעה שציינתי: כל אחד והרוצח שלו. אינני יודע מדוע ניטפלת דווקא לרצח היטלר (שלצערי לא התממש), אבל אם הזכרת אותו, אזיי אני מניח שלא אטעה בגדול(תקן אותי אם כן), שאת רוצחו של היטלר תחבק, ואת רוצחו של רבין תרדוף עד צאת נשמתו. אילו היטלר היה נרצח בגרמניה הנאצית, אזיי רוצחו היה נשפט שם למוות, אבל אם היה מצליח למשל להימלט לאנגליה, היה מועלה על נס.
אם מישהו יעשה את השטות הפוליטית וירצח את שרון, המתנחלים והימין הישראלי יתייחסו אליו כפי שאתה מתייחס לרוצחו של רבין, אבל שוחרי זכויות האדם ברחבי הגלובוס, הגם שיגנו קטילת חיי אדם ללא משפט, לא יראו בחיסולו של שרון אבידה גדולה למין האנושי, אפילו יחושו הקלה על כך שחיי רבים ניצלו כתוצאה מכך.
(כפי שלא יזילו דמעה אם ירצח סדאם).
אותו דבר אמור בנושא הבגידה. ההתייחסות לכך היא עניין של ערכים והשקפת עולם. בוגד בגרמניה הנאצית הוא גיבור בברית המועצות ובארה''ב. אסיר המצפון מרדכי ואנונו נחשב לבוגד בישראל הלאומנית דתית של שרון ופרס, אבל גיבור ואיש מופת בעיני מתנגדי הנשק הגרעיני. ראש פרויקט הגרעין העירקי שערק לארה''ב נחשב לבוגד בעיני משטר סדאם, אבל זוכה לכבוד רב במערב.
אני בוגד יום יום במדינת שרון-פיין-בן אליעזר-פרס וגם נחשב לכזה בעיני החבורה הפשיסטית הממלאת פורום זה עד לזרא, ואילו בעיני שוחרי זכויות אדם בארץ ובעולם אני זוכה, בדיוק משום כך, להערכה רבה. הכל תלוי בזווית של המתלה והתליין. |
גדעון, לפי דבריך בטוח הוא שהיית עומד על כך
