| חֲנוּת סְפָרִים הִיא עֵסֶק מִסְחָרִי, לֹא בָּמָה לְמַחֲלוֹקוֹת פּוֹלִיטִיּוֹת, חֶבְרָתִיּוֹת אוֹ אֲחֵרוֹת. זוֹ בְּדִיּוּק הַסִּבָּה לְכָךְ שֶׁבַּחֲנוּת סְפָרִים נִמְכָּר (וְרָאוּי שֶׁיִּמָּכֵר) כָּל מִגְוַן הַדֵּעוֹת וְהַהַשְׁקָפוֹת (כַּמּוּבָן לֹא כּוֹלֵל פִּרְסוּמִים הַמְּנֻגָּדִים לַחֹק כְּגוֹן הֲסָתָה אַנְטִישֵׁמִית, פּוֹרְנוֹגְרַפְיָה פֶּדוֹפִילִית וְכַדּוֹמֶה). סִפְרוֹ שֶׁל מֹשֶׁה יַעֲלוֹן לֹא פּוֹלִיטִי? סִפְרוֹ שֶׁל אֲבִינָדָב בֶּגִין לֹא פּוֹלִיטִי? סִפְרוֹ שֶׁל יָרוֹן יִדְּעָן (''הַדָּת קָמָה עַל יוֹצְרֶיהָ'') לֹא מְעוֹרֵר מַחֲלוֹקוֹת?
אִם בַּעַל חֲנוּת סְפָרִים מַגִּיעַ לַמַּסְקָנָה שֶׁהִתְעַקְּשׁוּת עַל מְכִירַת פְּרִיט מְסֻיָּם עוֹלָה לוֹ בִּפְגִיעָה בִּלְתִּי-סְבִירָה בַּעֲסָקָיו - הוּא רַשַּׁאי לְהַחְלִיט לְהָסִיר אֶת הַפְּרִיט מֵהַמַּדָּפִים, אוֹ לְהִתְעַקֵּשׁ עַל הֶמְשֵׁךְ מְכִירָתוֹ, בְּשֵׁם עִקָּרוֹן כָּלְשֶׁהוּ, וְלִסְבֹּל יְרִידָה בַּמְּכִירוֹת. אֲבָל הַשִּׁקּוּל צָרִיךְ לִהְיוֹת עִסְקִי בִּלְבַד. |